תושבי חולון מתכננים: תביעה נגד תאגיד מי שקמה


תושבי חולון מתכננים: תביעה נגד תאגיד המים, mynet , חופית כהן , 01.03.15

חשבונות שגדלו מ־80 ל־740 שקל, פנסיונרים שקיבלו חיוב של 1,200 שקל לחודשיים, בני משפחה שלא היו בבית תקופה ארוכה, אבל חשבון המים שלהם קפץ ודיירים שחויבו עבור צריכה משותפת, למרות שאין להם גינה. לתושבים בחולון נמאס מהתעריפים הגבוהים שהם משלמים ל'מי שקמה', והם מגבשים תביעה ייצוגית נגד התאגיד. 'מי שקמה': המחירים נובעים מהפסקת הסבסוד

"יש כאן פנסיונרים שקיבלו חשבונות מים של 1,200 שקל. איך מצפים מקשיש לשלם את הסכום הזה? הרי זו מחצית מקצבת הביטוח הלאומי שהוא חי ממנה". במשך שנים איימו פעילים חברתיים בחולון להגיש תביעה נגד תאגיד המים 'מי שקמה', אך לאחרונה נראה כי העניין מתחיל להתגבש. חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה, עמוס ירושלמי, פועל בימים אלה להגשת תביעה ייצוגית נגד התאגיד, שלטענת תושבים בעיר גובה מהם סכומים גבוהים שאינם תואמים לצריכת המים שלהם בפועל.

"תלונות הזויות"

בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתלונות של תושבי חולון כלפי התאגיד, בעיקר על קבלת חשבונות מים מנופחים. תושבים מספרים שבמשך שנים הם שילמו חשבונות צנועים של 100 עד 150 שקל לחודשיים, ולפתע נדרשו לשלם מאות שקלים על בסיס קבוע, למרות שלא היה כל שינוי בצריכת המים שלהם. ירושלמי אסף כבר מסמכים מיותר מ־200 בתי אב, ומספר על תלונות רבות של תושבים נגד התאגיד.

"לקח זמן להרים את זה, לא קל למצוא עורך דין שיידע איך להתמודד עם זה", אומר ירושלמי. "אני תמיד מקפיד לעזור לתושבים, גם בעמותה וגם במועצה. כאשר בשנה האחרונה קיבלנו כל כך הרבה פניות בנושא, הבנתי שזה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי. פנו אליי עם תלונות הזויות, של חשבונות לפי הערכות גסות, צריכה משותפת לא ברורה ולא קבועה, שעוני מים לא אמינים, פיצוצים בצינורות שלא נמצאו וכדומה.

"כל חמש שנים צריך להחליף שעון מים כיוון שהחוגה נשחקת, אבל אף אחד לא מטפל בזה", מוסיף ירושלמי. "הרשויות נהגו לגבות 50 אחוז פחות מהתאגידים. עיריית חולון גבתה ארבעה שקלים לקוב מים בלי לגבות מע"מ, ו'מי שקמה' לוקחים 8.6 שקל לקוב, ובנוסף גם גובים מע"מ. זה לא ייתכן. יש בניינים בלי גינה שבהם התושבים משלמים אוטומטית עבור צריכה משותפת לגינה".

נעשו ניסיונות בעבר להגיש תביעות ייצוגיות נגד תאגידים בכמה ערים מרכזיות, אבל זה לא צלח. אתה מאמין שתצליחו?

"אני לא יודע מי הוביל את הניסיונות האלה, אבל אצלנו בחולון יש אנשים שמוכנים להעיד על כל המחדלים. אנחנו מרכזים את כל התלונות ובודקים אותן בקפידה. כל מי שלוקח חלק בתביעה, מציג מסמכים והוכחות, ורק תלונות מאומתות נלקחות בחשבון".

כסגן ראש העירייה אין כאן ניגוד אינטרסים? הרי התאגיד בבעלות העירייה.

"פניתי כמה פעמים לראש העירייה מוטי ששון, והוא אמר שזה לא קשור לעירייה. כנציג ציבור אני רוצה להביא צדק לתושבים. לא מקשיבים לאנשים החלשים, ולכן אני נלחם עבורם. לדעתי, עדיף שעיריית חולון תקבל בחזרה את השליטה על המים. זו הכנסה טובה וזה יהיה יותר מסודר".

חשבונות מוזרים

סיגל גרינברג עוסקת במחקר רפואי, ומתגוררת לבדה ברחוב הציונות בעיר. "אני גרה בבניין כבר שנה, ומהיום הראשון קיבלתי חשבונות

מים בסכומים הזויים", היא אומרת. "בחשבון אחד אני נדרשת לשלם 144 שקל לחודשיים, ובחשבון השני 668 שקל. ההבדלים קיצוניים ונדמה שהם עושים הערכות גסות. בין כל חשבון לחשבון יש הבדלים של יותר מ־150 שקל, אין בזה שום היגיון. לפעמים לא מגיע חשבון במשך חודשים, ולפעמים מגיעים שני חשבונות על אותם חודשים.

"בעבר גרתי ברמת אביב ושילמתי כ־80 שקל לחודשיים, אז לא ברור לי איך כאן אני משלמת סכומים כאלה", אומרת גרינברג. "אגב, אי אפשר לטעון שבחולון המים יקרים יותר על בסיס קבוע, כיוון שכאשר גרתי ברחוב צבי שץ בחולון, עדיין החשבונות שלי היו סביב המאה שקל. כשאת קונה דירה את שואלת כמה עולה הארנונה, את לא מעלה על דעתך לשאול כמה עולים המים".

ניסית לבדוק מה הסיבה לחשבונות המנופחים?

"אין לי ג'קוזי בבית וגם לא בריכה. הבאנו מומחה שקבע שאין נזילה בבניין ואפילו 'מי שקמה' בעצמם בדקו את מד המים שלי ואמרו שהכל בסדר. רשמו לנו שזה בגלל חדר האשפה והמנקה, אבל אין לנו חדר אשפה ואין מנקה. זה בניין קטן, בקושי יש מדרגות, שאנחנו מנקים בעצמנו. העלו טענות שזו צריכה משותפת אבל גם זה לא הגיוני. בבניין יש רק שלושה דיירים, כאשר הבעלים של אחת הדירות הם בני זוג שמתגוררים בצפון ומחזיקים את הדירה רק לביקורים בעיר כיוון שילדיהם גרים כאן. אגב, גם הם מקבלים חשבונות מוזרים. האישה סיפרה שקיבלו חשבון של יותר מ־250 שקל על תקופה שבה כלל לא ביקרו בדירה.

"אנחנו מרגישים שיש לתאגיד הזה לגיטימציה לגנוב מאיתנו, לבוא אליו בטענות זה ממש כמו להילחם בטחנות רוח", הוסיפה גרינברג. "נוח למדינה כי היא מקבלת כסף מקבלן שעובד עבורה והתושבים נופלים בין הכיסאות. לכן אני מאמינה שהתביעה הזו כל כך חשובה, אולי כקבוצה נצליח יותר. אני משלמת את החשבונות שלי כי אני אזרחית שומרת חוק, אבל לא ייתכן שידיו של אזרח מהשורה כבולות בזמן שגופים ציבוריים לוקחים ממנו כסף. אני סטודנטית, לומדת ועובדת, החיים של כולנו ממילא לא קלים, אז שלפחות לא יגבו סתם סכומי כסף מופרכים".


"אין כאן צדק"

ויקי מיכאלוב, שכירה בעסק משפחתי, מתגוררת ברחוב אח"י דקר עם שתי בנותיה. "כבר שנים אני מבקשת לעדכן את מספר הנפשות בבית. בגלל שבשובר רשום שאנחנו רק שתי נפשות, גובים מאיתנו תעריף יקר יותר, כי אנחנו כביכול עוברים את הרף המותר. בכל פעם מבטיחים שיעדכנו ולא עושים את זה. כבר שלוש שנים אני בהתכתבות איתם על הנושא הפעוט הזה וכלום לא קורה. בעבר הייתי מקבלת חשבון של 120 שקל, אבל כבר יותר משנה שהסכום לא מפסיק לגדול, ולפני כמה חודשים קיבלתי חשבון שיא של 460 שקל.

ויקי מיכאלוב. חיובים גבוהים (צילום: קובי קואנקס)
ויקי מיכאלוב. חיובים גבוהים (צילום: קובי קואנקס)



"גם כאשר תוקן מספר הנפשות השגוי, הם מסרבים להחזיר כסף רטרואקטיבית, רק חודשיים אחורה, למרות שזו טעות שלהם ואני רודפת אחריהם חודשים. בכל פעם יש להם סיבה אחרת. פעם הייתה נזילה שתוקנה, אבל החשבון המשיך לגדול. למה גובים כל כך הרבה כסף עבור מים?".

איך את מתמודדת עם ההוצאות?

"זה לא פשוט, אני אמנם עובדת בעסק משפחתי אבל אני שכירה. אין ספק שהחשבונות האלה מכבידים על התקציב המשפחתי שלנו, ולכן לפעמים אני דוחה את תשלום החשבון ולפעמים מחלקת לתשלומים. חבל מאוד, כי זה לא צריך להיות ככה".

ליאור קדם, מנהלת חשבונות, מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה ברחוב ארלוזורוב בחולון. "כבר כמעט שנה וחצי שאנחנו מקבלים חשבונות מוזרים שלא תואמים את מה שהיינו רגילים", מספרת קדם. "גילינו שכמו אצל רבים אחרים, גם אצלנו מספר הנפשות לא מעודכן, מה שגורם לגבייה בתעריף גבוה יותר, אבל גם אחרי שסידרו את זה סירבו להחזיר לנו כסף.

"בעבר היינו מקבלים חשבונות עבור 25 עד 34 קוב, ופתאום התחלנו לקבל 45 ואפילו 46 קוב. אנחנו מדברים על חשבונות של 500 ו־600 שקל. אמנם היה מקרה אחד של נזילה, אבל הוא תוקן. למרות שכל השכנים ביקשו הקלה, נמסר לי שלא אקבל כי הם לא קיבלו תלונות. ממש אין עם מי לדבר שם".

יכול להיות שצריכת המים שלכם עלתה?

"ממש לא, להיפך. הייתה תקופה שהבן שלי היה בפנימייה ואני הייתי בטיפולים רפואיים. היית מצפה שהצריכה תרד, כי הרי היו פחות אנשים בבית, לא היו כביסות וניקיונות כמו שתמיד יש, ובכל זאת החשבון המשיך לעלות. זה מה שגרם לי להבין שאין שום קשר בין צריכת המים שלנו לכסף שאנחנו משלמים, ולכן הפסקתי לשלם למשך כמה חודשים. הרגשתי שהם גורמים לי לסחבת ומנסים להתיש אותי.

"רק כשהלכתי למשרדים של אגף המים וממש בכיתי מרוב מועקה, התחלתי פתאום לקבל חשבונות קצת יותר מאוזנים, וזה רק מראה שהם עושים מה שבא להם. החלטתי לא לשלם עבור מה שאני לא צורכת, והיום יש לי חוב של 2,600 שקל שאני פשוט מסרבת לשלם. אני מאמינה בצדק וכאן אין צדק".


47 קוב חריגה

מור בסלר, איש צבא, מתגורר ברחוב גבעת התחמושת עם אשתו. "אצלנו מדובר בבעיה של כל הדיירים", מסביר קסלר שמשמש כיו"ר ועד הבניין. "כל השכנים התחילו לקבל חשבונות גבוהים פי כמה ממה שהיינו רגילים, ולכל שכן הופיעה בחשבון חריגה של 47 קוב. לשם השוואה, במקום תשלום של 80 שקל בחודשיים, קיבלתי חשבון של 740 שקל. היה רשום שמדובר בצריכה משותפת, אבל אין לנו חצר והמנקה בקושי משתמש בשלושה דליי מים פעם בשבוע, אז לאן הלכו כל המים האלה? סגרנו את השיבר הראשי כדי למנוע כל צריכה משותפת, אבל גם הפעם קיבלנו חשבונות מנופחים".

לטענת בסלר, למרות שב'מי שקמה' קיבלו את הטענה כי מדובר בחשבונות חריגים, נדרשו השכנים לשלם לפחות 50 אחוז מהחשבון עד לבירור העניין, כדי שלא לגרום לפיגורים בתשלומים. בנוסף, נאמר להם כי גם אם יימצא שהם צודקים, ינוקה להם רק 30 אחוז מהסכום.

"זה פשוט לא מתקבל על הדעת, יש כאן פנסיונרים שקיבלו חשבונות של 1,200 שקל", טוען בסלר. "איך מצפים מקשיש לשלם את הסכום הזה? הרי זו מחצית מקצבת הביטוח הלאומי שהוא חי ממנה. אני באופן אישי שילמתי כי לא רציתי בעיות, אבל יש כאן שכנים שאין להם איך לשלם. אלה אנשים מבוגרים שאפילו לא יודעים איך להתמודד עם החשבונות האלה וכיצד לדרוש את מה שמגיע להם. כיו"ר ועד הבניין אני מנסה לעזור ולבדוק פתרונות, אבל כשהם באים לבקש עזרה אני לא באמת יודע מה ניתן לעשות".

הקפיצה במחיר - הפסקת הסבסוד

מ'מי שקמה' נמסר בתגובה: "תאגיד המים נותן שירות ל־75 אלף בתי אב. מדי שנה מועברים לתושבים 450 אלף חיובים. כל הוצאת חיוב כזו מצריכה קריאת מונה המים, עיבוד המידע, הפקת שובר, משלוחו והפעלת מערך מחשוב גבייה שלם.

זה המקום לציין כי התאגיד הקים מרכז שירות וגבייה חדש במתחם הפרמיום סנטר בעיר. כל מי שמוצא שיש לו בעיה בחשבון, מוזמן לפנות במגוון דרכים למרכז השירות ומובטח לו שיקבל שירות מעולה ומקצועי.

"בנוגע לטענות סגן ראש העיר מר ירושלמי, אנו מניחים שבפני כבודו עומדים שיקולים נוספים לפעולותיו ומעשיו ולכן הוא בחר לפעול בדרך לא עניינית ולארגן תביעה ייצוגית כנגד התאגיד, במקום לפנות ולהפנות את מי שיש לו בעיה לטיפול התאגיד. חבל שסגן ראש עיר, שמתוקף תפקידו אמור להיות חלק ממערך הניהול והפיקוח על כלל יחידות העירייה וחברות הבת שלה, מארגן תביעה ייצוגית כנגד חברת בת עירונית ולא טורח לפנות ישירות לבירור הבעיות שלכאורה הוא טוען שישנן.

"לגופן של הטענות מחירי המים נקבעים על ידי רשות המים ואין שום קשר בין תעריפי המים הגבוהים והתייקרותם, לבין הקמת התאגידים. תעריפי המים התייקרו משמעותית בשל הרפורמה שהנהיגה הממשלה באמצעות רשות המים, ובמסגרתה הוחלט כי משק המים יהיה משק סגור ויפסיק להיות מסובסד ועל הצרכן לשאת במלוא העלויות. לנוכח זאת, הייתה קפיצה משמעותית במחירים ב־2010 ואנשים מזהים קפיצה זו עם הקמת התאגידים.

"לגבי רכיב המע"מ, מחיר המים שנגבה על ידי העירייה לא כלל מע"מ, מאחר והעירייה אינה עוסק מורשה אלה מלכ"ר. עם הקמת התאגיד, המחיר אותו שילם התושב לעירייה נשאר כפי שהיה, והוא כלל בתוכו כבר מע"מ, כך שלמעשה לא נוסף מע"מ על התעריף.

"נושא תשלום אגרת הביוב החל גם על מי שמשקה גינה ידוע, ורשות המים קבעה בתחשיביה את מחיר המים מתוך הנחה שכ־70 אחוז מהמים מוזרמים לביוב ושיקללה נתון זה בתעריף. מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה זו, יכול לפנות לרשות המים ולהגיש השגה. אין לתאגיד שום סמכות בעניין.

"צריכה משותפת נובעת מהפרשי המדידה שישנם בין המד הראשי בכניסה לבניין, לבין סך הצריכות הנמדדות במדים הביתיים. צריכה משותפת אינה נובעת בהכרח רק מהשקיית גינה. יש להביא בחשבון שיש שטיפת מרחבים משותפים, שימוש בברזי כיבוי וכן דליפות בצנרת, שנמדדים במד הראשי, ומהווים חלק מהצריכה המשותפת. כמו כן, מדי המים מתחילים למדוד מים בספיקה (בקצב אספקה) של למעלה מ־10 ליטר לשעה. קורה לא אחת שהמד הדירתי אינו סופר צריכות בספיקות נמוכות כאלה והן לא נרשמות במד הדירתי, אך יחד עם זאת, הן נספרות במד הראשי וזו גם סיבה נוספת לצריכות משותפות.

"לגבי הטענה על אי החלפת מד מים, התאגיד מחליף את המדים בזמן ובהתאם לתקן, מלבד במקרים שמערכת המים בבניין רקובה והחלפת המד תגרום לקריסת הצנרת. זה המקום לציין כי התאגיד מתריע במכתבים לדיירים שצריכים להחליף את הצנרת, אך לצערנו לא תמיד הדיירים מבצעים את ההחלפה. החלפה ואחזקת צנרת המים הביתית חלה על התושבים והינה באחריותם".

למה מי אביבים מסתירה מכם את חיובי היתר?

למה מי אביבים מסתירה מכם את חיובי היתר? , ידיעות אחרונות , מאת עמיר בן־דוד • 06.07.16

בגלל תקלה במונים קיבלו תושבים בתל־אביב חשבונות גבוהים מדי • החברה לא טרחה להודיע על הטעויות

אם אתם מתגוררים בתל־אביב, ייתכן שקיבלתם חשבונות מים גבוהים מדי. בתאגיד מי אביבים מודעים לבעיה, אבל מסתירים זאת מכם.

בתאגיד גילו בחודשים האחרונים שיש ליקויים במערכות חדשות שהתקינו לקריאה מרחוק של מוני המים, אבל למרות תלונות של תושבים על גביית יתר, הם לא התריעו על כך בפני הציבור וממשיכים להשתמש במערכות הללו.

אתמול בבוקר יצאה חברת החשמל בהודעה יזומה לציבור לפיה בשל תקלות במערכת המחשבים החדשה שלה, יש כמה אלפי לקוחות בגוש דן שחויבו פעמיים. בחברה מסרו עוד שהם מטפלים בבעיה ודואגים לזיכויים. לעומת זאת, במי אביבים, שאחראית לאספקת המים לתושבי תל־אביב ונמצאת בבעלות מלאה של העירייה, יודעים כבר מזה זמן שיש להם תקלה שגורמת לגביית יתר אבל לא הודיעו דבר.

כחלק ממהלך התייעלות שאמור לחסוך את הסבב הסיזיפי של קוראי מוני המים בין חצרות הבתים, מתקין התאגיד את מערכות הקריאה מרחוק. המונים הדיגיטליים יאפשרו לצרכנים לגלות בזמן אמת עלייה חריגה בצריכת המים, ויש להם יתרונות נוספים.

כך תבדקו את חשבון המים שלכם - צילום: ידיעות אחרונות
כך תבדקו את חשבון המים שלכם - צילום: ידיעות אחרונות



אבל מסתבר שמשהו במהלך השתבש. "שמנו לב שחשבונות המים שלנו בבית גדלים בלי סיבה נראית לעין", מספר אחד התושבים. "השוויתי חשבונות בין השנים ופתאום ראיתי שהצריכה המשותפת גבוהה מדי. לא הבנו איפה השינוי, והתחלנו לבדוק ולמדוד. ירדנו פיזית לשעון המים הרגיל, תעדנו את המספרים ומשהו לא הסתדר. גילינו הפרשים של עשרות קוב בין המונים של התאגיד שנקראו מרחוק למספרים בפועל בשעון המים. כשהתחלנו לשאול שאלות אמרו לנו שיש להם בעיה של קריאה מרחוק".

מסתבר שבתאגיד מי אביבים מכירים את הבעיה ואפילו מטפלים באדיבות ובענייניות בלקוחות שפונים ומתלוננים. עם זאת, מעבר לתקלה במערכות הדיגיטליות שנרכשו בכספי הציבור, עולה השאלה מה קורה עם מי שאינם עוקבים אחר המדידות והתוצאות ופשוט משלמים. מחירי המים אמנם עלו בשנים האחרונות, אבל עדיין כשמדובר בכמה קובים בחודש קל לפספס את השינוי בחשבון או להתעלם ממנו. התוצאה היא שיש לקוחות שמשלמים ושילמו יותר מדי על המים שלא לצורך.

ממי אביבים נמסר: "במסגרת השדרוג למערכת חדשה ומתקדמת, שתספק לתושבים שירותים מתקדמים בזמן אמת, אנו נמצאים בתהליך הדרגתי של הפסקת פעילות המערכת הקיימת. כמו בכל מערכת אלקטרונית המורכבת מרכבי תקשורת עדינים וחשמל, מעת לעת מתגלות תקלות שלרוב מתוקנות טרם הוצאת החשבון. במקרים הבודדים בהם התקלה מתגלית על ידי הלקוח, אנו פועלים מיידית לתיקון התקלה והחשבון". לטענתם, הם לא דיווחו לכלל הצרכנים "בגלל שמדובר במקרים בודדים".

משטרת ישראל ומי אביבים מפקירים קשישים וניצולי שואה לגנבות מים

פברואר 2016 - משטרת ישראל ומי אביבים מפקירים קשישים וניצולי שואה לגנבות מים , חדשות 2 "למה שאשלם על מים שגנבו לי? אני חיה על ביטוח לאומי" - מכת גנבי המים הפכה לתופעה שפוגעת למשפחות בכיס, כולל קשישים וניצולי שואה שחוסכים כל שקל. אלא שאין מי שייקח אחריות ויסייע ברגע האמת: התאגידים מתנערים, המשטרה דורשת מהדיירים עצמם לאתר את החשודים - ובמקרה שאחד מהם מנסה לנתק לגנב את הזרם, תוך זמן קצר הוא מחובר בחזרה, בדרך לעוד חשבון מנופח

עו"ד רונית בריטברד - טיוח תלונה נגד תאגיד מי בת ים על ניסיון גזל 5,000 שקלים מזוג קשישים בשיטת מצליח

דצמבר 2015 - תשובה לקונית של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור על תלונה נגד תאגיד מי בת ים שניפח חשבון מים לזוג קשישים לכ- 5,000 שקל ללא סיבה.

התלונה
בתלונה שהגיש בנם של הקשישים לנציבות תלונות הציבור ביקש הבן לברר מדוע לא התריע תאגיד מי בת על הצריכה החריגה כמתחייב בחוק, ומדוע אינו בודק עצמו היטב בטרם יחייב הקשישים בצריכה המנופחת. בנוסף ביקש הבן לברר מדוע בפניה לתאגיד לא מקבלים מספר פניה וכיצד עוקב התאגיד על תקלות מעין אלו למניעת הישנותם. הבן ביקש לקבל חשבון מתוקן ופיצוי על הטירחה בבירור התקלה שגזלה מספר שעות עבודה כדי להיות במשרדי התאגיד.

הבירור הלקוני של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור
תגובתה הלקונית של של עו"ד רונית בריטברד הסתכמה במשפט: "ב- 16.9.15 השיב לך התאגיד כי לאחר בדיקות שערך התאגיד בוחלט לתקן החיוב הנשוא תלונתך והוחלט לזכות את הוריך בסך 4,791.87 שקלים".

סוף דבר 

עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור לא ביצעה בירור מדוע ארע החיוב המנופח. בירור לקוני כזה מעודד את תאגיד המים לנסות שוב ושוב לשלוח חיובים מנופחים לתושבים בשיטת מצליח ולמרר את חייהם בשימוש במצרך בסיסי כמו מים.



עו"ד רונית בריטברד - טיוח תלונה נגד תאגיד מי בת ים על ניסיון גזל 5000 שקלים מזוג קשישים בשיטת מצליח
בירור לקוני של עו"ד רונית ביטברד מנציבות תלונות הציבור

בעקבות ייצוגית: מיתב הפסיק חיוב היתר לצרכנים חסרי מד מים

בעקבות ייצוגית: תאגיד המים של פ"ת הפסיק את חיוב היתר , קובי ישעיהו , 23/6/13 , גלובס

תאגיד המים מיתב של פתח תקוה חייב את הצרכנים בבניין בפ"ת בכמות של כ-90 מ"ק לתקופת חיוב, למרות שסך צריכת המים שסיפק תאגיד המים לבניין כולו עמדה על 2 מ"ק בלבד

לאחרונה הודיע תאגיד המים והביוב של פתח-תקווה - מיתב - על חדילה בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה על-ידי משרד עורכי דין בצלאל בן-דוד ושות' בגין גביית אגרת מים שלא כדין.

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את הודעת החדילה של תאגיד המים של פתח-תקווה ופסק כי משרד עורכי הדין שהגיש את הבקשה יקבל שכר-טרחה בסך 118 אלף שקל.

לטענת התובע הייצוגי, עד לאחרונה הוא חויב במשך שנים בחיובי מינימום בלבד, בגובה עשרות שקלים בודדים לחשבון, כאשר לפתע החל לקבל חיובי מים בגובה מאות שקלים לחשבון. בבניין בו מצוי הנכס שברשותו חייב התאגיד את הצרכנים בבניין בכמות של כ-90 מ"ק לתקופת חיוב, למרות שסך צריכת המים שסיפק תאגיד המים לבניין כולו עמדה על 2 מ"ק בלבד, וזאת בהתאם למדידת מד המים שהותקן על-ידי תאגיד המים עצמו, דהיינו תאגיד המים חייב באגרות מים עבור כמות גדולה פי 40 מכמות המים שסיפק בפועל.

לאחר שווידא כי לא מדובר בנזילה, פנה הצרכן אל תאגיד המים בבקשה לברר את פשרו של החיוב הגבוה. נציג התאגיד הסביר כי מדובר בחוקים חדשים אשר מחייבים את תאגיד המים לחייב צרכנים חסרי מד מים משויך בחיובים גבוהים מהצריכה בפועל, וכי כל חסרי מד המים בעיר מחויבים באותו אופן.

לאחר שבקשתו לקבל תשובה זו בכתב סורבה מכל וכל, הגישו עורכי הדין בצלאל בן-דוד ויאיר וידנה, המתמחים במיסוי מוניציפלי, בקשה לתביעה ייצוגית נגד תאגיד המים.

בתגובה לבקשה הגיש תאגיד המים הודעת חדילה, בה טען להגנתו כי כניסתם לתוקף של אמות-המידה של רשות המים מ-11 בדצמבר הקשו על תאגיד המים להיערך לגבייה בהתאם לדין, משום שהדבר היה כרוך בחישוב ידני של אלפי חשבונות מים, ולכן היה עלול להביא לפגיעה באיכות השירות הניתן לצרכנים, וכי בשל כך התאגיד בחר לפעול לפי כללים חדשים שהיו אמורים להיכנס לתוקף בעתיד.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי תאגיד המים יכל למצוא דרך שלא לחייב את הצרכנים בסכומים העולים על הצריכה בפועל, וכי התביעה חסכה סכומי כסף משמעותיים לציבור תושבי פתח-תקווה.

לדברי עורכי הדין בצלאל בן-דוד ויאיר וידנה נוצר מצב אבסורדי, בו תאגיד המים נהג בניגוד לדין ושילשל לכיסו מאות אלפי שקלים, באמצעות חיוב עבור כמויות מים גדולות יותר מאלה שסיפק בפועל, ובכך עשה עושר ולא במשפט על גבם של אלפים מתושבי העיר; ומשמעות פסק הדין היא היא שאלפי בעלי יחידות חסרות מד מים משויך חסכו כל אחד מאות רבות של שקלים שלא ייגבו מהם יותר על-ידי תאגיד המים.

בעקבות ייצוגית: תאגיד המים של פ"ת הפסיק את חיוב היתר , קובי ישעיהו , 23/6/13 , גלובס

תביעה ייצוגית נגד מי אביבים - גביית כספים ביתר ושלא כדין בעד שירותי מים וביוב וזאת על ידי חישוב החיוב בגין צריכת מים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות

פברואר 2011 - תביעה ייצוגית נגד מי אביבים - גביית כספים ביתר ושלא כדין בעד שירותי מים וביוב וזאת על ידי חישוב החיוב בגין צריכת מים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות ו/או הרשומות כמתגוררות ביחידת הדיור

מאתר LawGuide

ביום 13.2.2011 הגיש משרד עו"ד רחלי קלקנר, עורכי דין ומגשרים, בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).

עניינה של הבקשה במקרה מובהק וקיצוני של התנהלות בלתי חוקית ובלתי ראויה של חברת מי אביבים כלפי הקבוצה המיוצגת, אשר גבתה כספים ביתר שלא כדין מחברי הקבוצה בעד שירותי מים וביוב, וזאת על ידי חישוב נתוני חיוב צריכת המים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות ו/או הרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור.

בתמצית, המבקש יחד עם עוד שני שותפים שכרו דירת מגורים בתחומי העיר תל אביב יפו. בסמוך לאחר מועד חתימת ההסכם פעל המבקש לחילופי מחזיקים בנכס ולהעברת חשבונות הארנונה, המים והביוב על שמם של שלושת השותפים. ואכן בהתאם לכך, החל מחודש יולי 2010 לערך רשומים המבקש והשותפים כמחזיקים בנכס, כך שעל גבי חשבונות המים וביוב, כמו גם חשבונות הארנונה, מופיע, שחור על גבי לבן, תחת הכותרת "שם המחזיק" שמם של שלושת השותפים.

יוקדם ויצויין כבר עתה, כי ביצוע חילופי מחזיקים בנכס והעברת חשבונות הארנונה המים והביוב על שמם של המחזיקים ביחידת דיור היא תנאי מוקדם לכך שתושבי העיר תל אביב יפו ייהנו מזכויות המוקנות למחזיקים בנכס, ובכלל זה הנפקת תו חניה אזורי.

משכך, ברי כי תושבי העיר תל אביב יפו, ולמצער ציבור שוכרי הדירות, נוהגים להחיש צעדיהם ולעדכן את שמות המחזיקים בנכס ומספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור.

על פי כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע - 2009, קובץ התקנות 6847, עמ' 418 (להלן: "כללי המים"), אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.2010, התעריף לצריכה ביתית הינו אחיד בכל הארץ ומורכב משני אלה: תעריף נמוך לכמות מוכרת של עד 2.5 מ"ק לכל נפש לחודש ולא פחות מ 5 מ"ק ליחידת דיור ותעריף גבוה לכמות שמעל הכמות המוכרת.

דא עקא, עיון בחשבונות בעד אגרת מים וביוב אשר התקבלו אצל המבקש מעלה, כי המשיבה, בחוסר תום לב משווע, העמידה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה על נפש אחת בלבד(!), כך שחישוב "הכמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את התעריף הנמוך נעשה לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, היינו 5 מ"ק לחודש, בעוד שמספר הנפשות הידועות והרשומות אצל המשיבה כמתגוררות בדירה הן שלוש(!) באופן המזכה את המבקש והשותפים בכמות מוכרת של 7.5 מ"ק לחודש.

הדברים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי על גבי החשבונית עצמה מצוין באותיות קידוש ולבנה שמותם של שלושת השותפים כמחזיקים בנכס.

לא זו אף זו, גם לאחר שהמשיבה נתפסה בקלקלתה והמבקש העמיד אותה על טעותה, בחרה המשיבה לעשות דין לעצמה ולא לתקן דרכיה.

המשיבה אף הגדילה עשות, מקום בו ציינה בכותרת החשבונית ובהבלטה כי "מספר הנפשות שהוצהר על ידכם, עודכן החל מהחשבון הנוכחי ....", כאשר בגוף החשבונית עצמה המשיבה, בעזות מצח שאין כדוגמתה, לא עדכנה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה והמשיכה לחשב את ה"כמות המוכרת" לפי נפש אחת בלבד.

ויודגש, התנהלות פסולה זו של המשיבה כלפי המבקש ושותפיו הינה חלק מהתנהלות שיטתית ושגרתית של המשיבה כלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת. כך, למשל, גם בחשבונות אגרת מים וביוב אשר מתקבלים אצל בת זוגתו של המבקש, אשר מתגוררת יחד עם 3 שותפים נוספים בדירה שכורה בתחומי העיר תל אביב יפו, חישבה המשיבה את ה"כמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את התעריף הנמוך לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, בעוד שמספר הנפשות הידועות והרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור - כמצוין בכותרת החשבונית עצמה - הן שלוש(!).

כתוצאה מהתנהלות פסולה זו, שלשלה חברת מי אביבים לכיסה, על פי חישוב זהיר ושמרני ביותר, תוך 13 חודשים בלבד סך של כ- 5,000,000 ₪ (!) (חמישה מיליון ₪).

בנסיבות אלה, הגיש המבקש, בשם כלל לקוחותיה של חברת מי אביבים אשר מהם גבתה החברה כספים ביתר ושלא כדין באופן האמור לעיל, את הבקשה לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית הנ"ל.


מי אביבים - חיוב היטל בצורת שלא כדין תוך הטעיית הלקוח

15 באוקטובר 2013  - עיריית תל אביב ו"מי אביבים" יפצו לקוח ב-2,500 ש"ח - מאתר עו"ד אסף חדי כהן

פסק דין השופטת תרצה שחם קינן - ת"ק (תל אביב – יפו) 47915-03-12 לוי נ' עירית תל-אביב-יפו

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את עיריית תל אביב ואת תאגיד המים "מי אביבים 2010 בע"מ", בתשלום פיצויים בסך של 2,500 ₪, בשל עיכוב בהחזר סכום שנגבה כהיטל בגין צריכה עודפת של מים.

לטענת התובע, בשנת 2010 הוא נדרש לשלם היטל בצורת, שלא כדין, שמגרם בשל נזילה סמויה. במהלך שנתיים פנה התובע לנציגי העירייה ו"למי אביבים" בטענה כי אין לחייבו בהיטל הבצורת בגין אותה נזילה. התובע אומנם קיבל החזר בגין החיוב העודף, אולם תבע פיצוי בגין הטרחה רבה, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה וביטול זמן.

בית המשפט קיבל את התביעה (אם כי לא בסכום הפיצוי אותו דרש התובע), וקבע כי הנתבעות התרשלו בכך שלא הפנו את התובע לרשות המים. נפסק, כי יש לצפות מעובדי העירייה, שיפנו את תשומת ליבו של התובע להליך המדויק ולגורם האמון על מתן פטור בשל נזילות, או שיעבירו את פנייתו אל אותו גורם (במקרה הזה, רשות המים).

למרות שהתובע פנה פעמים רבות אל הנתבעות, שלח אליהן מכתבים, ואף הגיע באופן אישי למשרדי העירייה, אף אחת משתי הנתבעות לא טרחה להפנות את בקשתו של התובע אל רשות המים, למרות שהיה עליהן לעשות כן. ביטול החיוב נעשה רק לאחר שהתובע פנה ביוזמתו אל רשות המים, על מנת שתבטל את החיוב.

בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנתבעות יפצו את התובע בסכום של 1,250 ש"ח כל אחת, וכן ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח כל אחת.

בהקשר זה ראוי להזכיר ולהוסיף, כי כאשר התביעה מתבססת רובה על נזק שהוא לא נזק ממוני (כגון עוגמת נפש), יש לתאר ולפרט בדיוק מה היא אתה עוגמת נפש. רצוי שלא לדרוש בכתב התביעה פיצוי כללי בגין טרטור, טרחה ועוגמת נפש – אלא לפרט בצורה ברורה את "מסכת הייסורים". פעמים רבות נדחות תביעות אך משום שהתובע לא פרט מספיק את העובדות.