אוגוסט 2021 - הכל כלול - הסיבה לעושק המים של צרכני ישראל, נחשפה בתוכנית הכול כלול עם סיון כהן ערוץ 13- על פי בדיקות המעבדה מדי המים האולטראסונים "ממציאים מים" ביום 24.6.21 הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית על ידי משרד עו"ד אור באמצעות עורכי הדין פינחס מיכאל אור, מורן שרביט מינס, גיא רשף, הודא בהנסי ומשה אביטבול, לבימ"ש מחוזי לוד (ת.צ. 55750-06-21) כנגד חברת ארד בע"מ וכנגד 24 תאגידי מים אשר מחייבים את צרכניהם באמצעות מדי המים האולטראסונים של חברת ארד. התובענה הוגשה לאחר שבמשך שנים קיימות תלונות רבות של צרכנים הטוענים ל "צריכה משותפת" חריגה ובלתי הגיונית שרק הולכת וגדלה ואשר החלה זמן קצר לאחר החלפת מד המים המכאני במד מים אולטראסוני של חברת ערד דליה.
יוני 2021 - למה שעוני המים מחייבים אותנו על מים שלא צרכנו?
ביום 20.6.21 הוגשה תביעה ייצוגית נגד תאגידי המים וחברת ארד דליה יצרנית מדי המים. מטרת התביעה להשיב 7 שנים אחורה את כל התשלומים ששולמו ביתר ולהפסיק את חיובי היתר לעתיד של שעוני המים הקוראים קריאה פיקטיבית שלא קיימת באמת בגלל כשלים טכנולוגיים שקימים בשעונים האולטראסונים. חלק מהכשלים שהוכיחה התביעה במס' מעבדות: 1. השעון ממשיך לחייב גם שאין צריכת מים. 2. מזכה מים חוזרים רק מ 280 ליטר/שעה. מי שחווה חיוב מים פיקטיבי של "צריכה משותפת" מתבקש בשלב ראשון לשלוח את הפרטים הבאים לכתובת המייל הנ"ל. orlawtahagid@gmail.com שם מלא, שם תאגיד המים,טלפון, 1. תיאור המקרה (בקצרה). 2. חשבונות מים עדכניים. 3. צילום מד המים הדירתי הראשי של הבניין בו הנך מתגורר. 4. אין תשלום שכ"ט! בברכת הצלחה פינחס מיכאל אור, עו"ד https://www.or-law.co/
כמו כן מומלץ להצטרף לקבוצת הפייסבוק של התביעה הייצוגית כדי להיות מעודכנים
לכל מי שרוצה מידע נוסף אנחנו ממליצים תמיד לצפות בתכנית! שם בדיוק הוצגו חשבונות המים, אלה לא חובות עבר!!! אלה שני חשבונות מנופחים על ארבעה חודשים הנה אחד מהם!! 66,451 שח לחודשי יולי אוגוסט. מדובר על דירת 50 מ״ר ברמלה בזמן שהקשישה רוב הזמן היתה מאושפזת בבית חולים!
אמות המידה של מנכ"ל תאגיד המים ת.מ.ר
פייסבוק סיון כהן 03.11.2020
תאגיד מי ת.מ.ר - 66,451 שקל חשבון מים לקשישה לתקופה של חודשיים
15.05.2011 - תחקיר כלבוטק - שקר המים גדול - "כל מדי המים נמצאו תקינים", האומנם? בבדיקה שערך כלבוטק בבניין התברר כי מדי המים שהורכבו אחד ליד השני על פי התקן, פיברקו צריכות מים פיקטיביות, למרות שנבדקו על ידי מכון התקנים ונמצאו "תקינים".
18.11.2020 - מחאה בכיכר המצבה בת ים על חשבונות מים מנופחים של תאגיד המים מי בת ים. "יש לך נזילה" היא התשובה השכיחה והמידית של תאגיד מי בת ים לאזרח הפונה אליו עקב קפיצה של מאות אחוזים בחשבון המים.
למרות היות תאגיד מי בת ים גוף בעל אמצעים ממוחשבים ובעלי מקצוע ומשאבים אדירים, מעדיף תאגיד מי בת ים "להפיל" על האזרח את האחריות על ניפוח חשבון המים בתגובתו המידית "יש לך נזילה".
18.11.2020 - מחאה בכיכר המצבה בת ים על חשבונות מים מנופחים של תאגיד המים מי בת ים. תאגיד מי בת ים מחייב אישה קשישה הגרה לבדה 1,100 שקל חשבון מים. בנה של האישה אינסטלטור בדק ואין נזילה במערכת המים. הקשישה אינה יכולה להתמודד מול מערכת הגבייה של תאגיד מי בת ים. בבדיקה מול התאגיד לא ניתן מענה מלבד תשובות חסרות בסיס כגון "נזילה" , "צריכה משותפת" וכדומה. בנה של האישה מעיד כי לפני תקופת תאגיד מי בת ים היה חשבון המים כ- 250 שקלים לארבעה אנשים. בתקופת תאגיד מי בת ים חשבון המים מגיע ל- 1,100 שקלים לאישה קשישה לבדה.
15.05.2011 - תחקיר כלבוטק - שקר המים גדול - "השיגעון של מדי המים". בבדיקות שנערכו על ידי כלבוטק במכון התקנים התברר כי מדי המים המורכבים בבניין, אחד בסמוך לשני מזייפים כשיטה. כאשר יש זרימת מים במד מים אחד ומחוגו מסתובב, המחוגים של מדי המים הסמוכים לו יסתובבו גם הם גם אם הברז שלהם סגור.
מתוך דף פייסבוק ראש העיר בת ים צביקה ברוט - 21.10.2020
הגיע הזמן לחסל את בעיית חשבונות המים. בחודשים האחרונים תושבי בת-ים, כמו גם ערים אחרות, מקבלים חשבונות מים מנופחים (לפעמים זה מגיע למאות אחוזים יותר מהרגיל!) והמצב מטריד מאוד. בתאגידי המים אומרים שהסיבה היא צריכה מוגברת בתקופת הקורונה, אבל מספר המקרים הגדול דורש בדיקה מקיפה. לאחר ששוחחתי עם יו״ר תאגיד המים, ידידי איציק דריקס, החלטתי לפני זמן קצר על מינוי ועדה מקצועית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, שתבדוק את הטענות לגבי חשבונות מים מופרזים ותציג לציבור את מסקנותיה. במקביל פניתי אל שר משאבי המים, זאב אלקין, וביקשתי ממנו שהממשלה תגדיל את סבסוד המים למשפחות בתקופת הקורונה. אני מבקש להודות לשופטת פריש, שתוביל את הבדיקה יחד עם רואה חשבון וצוות מקצועי, וכן להודות לאיציק דריקס שיהיה חבר בוועדה ויוביל במסגרת תפקידו את המענה לתושבים. דריקס ציין בפניי שגם עובדי התאגיד המסורים, שפועלים רבות למען התושבים, ישתפו פעולה באופן מלא עם הבדיקה. בתקופה שכזו, שבה משפחות רבות נאלצות להתמודד עם סגר, בידודים ואתגרים כלכליים ורפואיים, חשוב שתהיה רגישות יתר למקרים שכאלה. אנחנו נוודא שהנושא ייבדק במהירות וביעילות, והתשובות יימסרו לציבור באותה מהירות בה הם יימסרו לנו.
10.11.2020 - מחאה מול עיריית בת ים על ניפוח חשבונות המים לתושבי העיר במאות אחוזים. במשך שנים שילמה אם לשני ילדים 100 שקל חשבון מים והרגלי הצריכה לא השתנו. חשבון המים החל בשלב מסוים לתפוח עד ל- 650 שקל.
בבדיקת אינסטלטור מטעם האם עולה כי אין נזילה או בעיה במערכת המים. עיריית בת ים ותאגיד המים אינה מספקים מענה אפקטיבי לפתרון החשבון המנופח, ומתנערים במתן פתרון. מדובר במאות ואלפים מתושבי העיר חסרי אונים.
חשבונות מים בבת ים התייקרו בעשרות אחוזים: "טענות התאגיד תלושות" , רגינה קאשי־רודנשטיין , 22.10.2020 , mynet
טענות גוברות והולכות על חשבונות מנופחים הביאו תושבים לצאת למאבק ציבורי נגד תאגיד "מי בת ים", במסגרתו הם מאיימים בהגשת תביעה ייצוגית. התאגיד: "כל חיובי המים מתבצעים על פי קריאות המדים בשטח"
תושבים רבים בבת ים מתלוננים באחרונה על זינוק מפתיע של מאות ואף אלפי שקלים בתשלום המים החודשי. לדבריהם, התגובה של תאגיד "מי בת ים" מתחלקת לשניים: בעיות בתשתית או הנוכחות המוגברת של דיירי הבית בדירה, בעקבות הסגר. התושבים טוענים שמדובר בסיבה אחרת לגמרי. בעיריית בת ים אומנם הודיעו אתמול (רביעי) על החלטה להקים ועדת בדיקה חשבונות מי התאגיד בראשות שופטת בדימוס, אך מכאן ועד הקמת הוועדה, הדרך עוד ארוכה, והחשבונות עד אז ממשיכים להיערם. מבחינת התאגיד, לא נפל כל פגם בחישוב החשבונות.
שתי תשובות זהות לכולם
(המחשה: שאטרסטוק)
עדיין מחכים שיחזרו אליהם
"1,200 שקל עבור חודשיים? אולי יש לי בריכה אולימפית בבית ואני לא יודעת על זה", אומרת קטיה גוסרוב, תושבת רחוב אנילביץ', נשואה פלוס שניים, בעקבות חשבון המים האחרון שקיבלה. "בדרך כלל החשבונות שלנו מסתכמים בכ־200 שקל כאשר בתקופה המקבילה אשתקד קיבלנו חשבון בגובה 232 שקל. כשביררתי את פשר הדרישה, נאמר לי שייתכן שיש לנו נזילה בבניין. הזמנו אינסטלטור שבדק ותיקן נזילה מינורית, והסביר שבסכומים כאלה היתה אמורה להיות הצפה ולא נזילה. אין לנו בבניין לא גינה ולא דשא, כך שאם הטענה היא שמדובר בצריכה משותפת, מדובר בטענה תלושה מהמציאות".
קידר
(צילום פרטי)
גם במקרה של פולינה קואן המתגוררת עם בעלה ובתה התינוקת ברחוב החשמונאים בעיר, ההסברים לא מסתדרים עם המציאות. לדבריה, היא בילתה את רוב החודש לבדה בבית שכן בעלה עובד חיוני ובתה הקטנה היתה אצל הסבים בתקופת הסגר, ובכל זאת, קפץ חשבון המים המשפחתי מ־200 שקל ל־450 שקל. "כשהתקשרתי לתאגיד נאמר לי שאולי יש לנו פיצוץ בצינור או נזילה, הסברתי שזו דירה לאחר שיפוץ ולכן אין סיכוי. לאחר מכן חזרו על טיעון הסגר, שלא תקף לגבי המשפחה שלי. אחרי דין ודברים אמרו לי שיחזור אלי מנהל בתוך 24 שעות ולמרות שהתקשרתי כבר ארבע פעמים עבר מאז שבוע או יותר, ואני עדיין מחכה שיחזרו אלי".
עוד מוסיפה קואן, כי היא פנתה לייעוץ של עו"ד כדי לבדוק את תקינות שעון המים. "אך נאמר לי שאם אני שולחת את השעון לבדיקה פרטית אני חשופה לתביעה, שכן אין לתושבים הרשאה לעשות זאת".
גוסרוב (צילום פרטי)
בדיקות יזומות
קואן לא התייאשה, העלתה את המקרה שלה כפוסט ברשתות החברתיות וזכתה למאות תגובות של תושבים אשר מספרים על התייקרות זהה בתעריפי המים שלהם. אחת מהן היא קייט קידר המתגוררת ברחוב ירושלים עם בעלה ושנ ילדיה. "בשנה שעברה בחודשי יוני־אוגוסט קיבלנו חשבון בגובה 180 שקל והשנה 300 שקל. זו לא היתה תקופה של סגר, כך שלהגיד שזה בעקבות סגר הקורונה - פשוט לא נכון".
פנית לתאגיד?
"כן. פשוט אין עם מי לדבר".
לאחרונה, טוענת קידר, היא שלחה למי בת ים תלונה בכתב, אך בנוסף החליטה לעשות בדיקה בעצמה. "אני יורדת פעם ביום לראות את שעון המים, אם יש שינוי בצריכה ואם נעשה שימוש גדול יותר על ידינו ואני לא רואה שום תזוזה מעבר לחמישה קובים הרגילים שלנו. שעון המים גם נבדק על ידי התאגיד ונמצא תקין. כעת אני מחכה לראות מה יהיה הסכום של החשבונית החדשה. אם הסכומים ימשיכו להיות גדולים מהרגיל אני לא אשתוק ונדאג לתביעה ייצוגית. זה פשוט לא הגיוני שכל כך הרבה תושבים מתלוננים על אותה הבעיה".
יש לציין כי כבר בשנת 2013 יצא דוח של חטיבת הכלכלה ברשות המים על כדאיות איחוד תאגידי המים והביוב עם הרשות המקומית, והתועלת הכלכלית הצפויה מיישום המהלך שבו ניתן יהיה כלשון הדוח "לחסוך כ־5% מהתעריף הממוצע עבור שימוש המים".
מבחינת רשות המים, האיחוד אמור להוביל להתייעלות ארגונית, להקל על ניהול משק המים ולהוריד את התעריפים הציבוריים. אך נכון לעכשיו, המרכז לשלטון מקומי מתנגד למהלך, ולכן עדיין אין צפי לקיומו.
מעיריית בת ים נמסר: "ראש העירייה צביקה ברוט החליט להקים ועדת בדיקה בראשות שופטת בדימוס, ובהשתתפות רואה חשבון מקצועי, על מנת לבדוק את החשבונות של תאגיד המים מי בת-ים בחודש האחרון. בנוסף, פנינו בנושא לשר המים זאב אלקין, בבקשה לפעול להורדת את מחירי המים והגדלת המכסות המסובסדות בתקופת הקורונה. במקביל, פנינו גם לתאגיד המים בבבקשה לבצע בדיקה מפורטת לכל התלונות שהתקבלו".
תאגיד מי בת ים: "כל חיובי המים מתבצעים על פי קריאות המדים בשטח וכל תושב יכול לבדוק ולוודא את גובה הצריכה במד הפרטי והמשותף. בנוסף, אנו מתחייבים להמשיך ולבדוק כל תלונה באופן המקצועי והיעיל ביותר".
02.11.2020 - מחאה מול עיריית בת ים על חשבונות המים המנופחים של תאגיד המים מי בת ים. תעריפי חשבון מים תקופתי תאגיד מי בת ים: משפחה 7 נפשות : 1700 שקל. משפחה 3 נפשות : 700 שקל. זוג פנסיונרים : 630 שקל.
מחיר יקר: תושבים מבת ים משלמים עבור המים של עבודות הרכבת הקלה , mynet בת ים, רגינה קאשי־רודנשטיין , 07.09.2020
הצריכה המשותפת בחשבונות המים של דיירים ברחוב יוספטל בבת ים זינקה במאות אחוזים. בדיקה העלתה כי הסיבה היא עובדי חברת נת"ע שהשתמשו בצינור כיבוי אש בעבודות הרכבת הקלה. עכשיו הם דורשים את כספם בחזרה
חשבון המים השמן שקיבלו דיירי רחוב יוספטל בבת ים, עורר את חשדם. מה רבה היתה ההפתעה כאשר הם גילו את הסיבה - השימוש שעשו עובדי חברת נת"ע בברז כיבוי האש של הבניין, דבר שהגדיל בעשרות אחוזים את הצריכה המשותפת של הבניין ועלה לדיירים במצטבר כ־18 אלף שקל.
הדיירים מספרים שכבר התרגלו לרעש הבלתי נסבל של עבודות הרכבת, אבל ניפוח חשבון המים המשותף היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל. "באחד הערבים במהלך חודש פברואר נת"ע ביצעו עבודת יציקה עם משאיות שבאו והלכו. ולמחרת בבוקר ראינו את ברז כיבוי האש של הבניין פתוח ומטפטף, אך לא חשבנו על זה יותר מדי. רק לאחר שקיבלנו חשבון מים גדול מהרגיל וצריכה משותפת שגדלה בעשרות אחוזים, החלטנו לבדוק את הסיבה". לטענת הדיירים לא היו נזילה או פיצוץ צינור. "אבל כשפתחנו את ברז כיבוי האש שעון המים של הבניין התחיל להשתולל, עשינו אחד ועוד אחד והבנו שבאופן שיטתי לוקחים מהבניין שלנו מים לצורך עבודות הרכבת ואנחנו נאלצים לספוג את העלויות". "אשתי ואני, זוג פנסיונרים", מספר אורי, דייר בבניין. "אנחנו מקבלים בממוצע כ־190 שקל חשבון מים, ופתאום זה גדל לכ־600 שקל, בעקבות הצריכה המשותפת. מילא אם היה מדובר בחודש אחד, אבל זה חזר על עצמו בשלושת החודשים האחרונים. 300 שקל, 20 דירות, זה 18 אלף שקל בחודש, זה פשוט לא נורמלי". יו"ר ועד הבניין, יעקב מאיר, ניגש לתאגיד המים אבל נאמר לו שמדובר במים שהשתמשו בהם: "הם לא יכולים לדעת אם אנחנו השתמשנו במים או מישהו אחר, אז הפנו אותנו לנת"ע, ואכן דרשנו לקבל החזר של הכסף. אבל עברו כבר חודשיים, ואנחנו רק שומעים האשמות נגד הקבלן ולא רואים כסף עבור מים שנגנבו". תגובת נת"ע: "נת"ע מתייחסת לכל תלונה בכובד ראש, והתלונה נבדקת מול הקבלנים שפעלו במקום. בתוך כך נמצא כי הקבלן שפעל במקום השתמש במים מצינור כבוי אש והברור נמשך".
חשבונות שגדלו מ־80 ל־740 שקל, פנסיונרים שקיבלו חיוב של 1,200 שקל לחודשיים, בני משפחה שלא היו בבית תקופה ארוכה, אבל חשבון המים שלהם קפץ ודיירים שחויבו עבור צריכה משותפת, למרות שאין להם גינה. לתושבים בחולון נמאס מהתעריפים הגבוהים שהם משלמים ל'מי שקמה', והם מגבשים תביעה ייצוגית נגד התאגיד. 'מי שקמה': המחירים נובעים מהפסקת הסבסוד
"יש כאן פנסיונרים שקיבלו חשבונות מים של 1,200 שקל. איך מצפים מקשיש לשלם את הסכום הזה? הרי זו מחצית מקצבת הביטוח הלאומי שהוא חי ממנה". במשך שנים איימו פעילים חברתיים בחולון להגיש תביעה נגד תאגיד המים 'מי שקמה', אך לאחרונה נראה כי העניין מתחיל להתגבש. חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה, עמוס ירושלמי, פועל בימים אלה להגשת תביעה ייצוגית נגד התאגיד, שלטענת תושבים בעיר גובה מהם סכומים גבוהים שאינם תואמים לצריכת המים שלהם בפועל.
"תלונות הזויות"
בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתלונות של תושבי חולון כלפי התאגיד, בעיקר על קבלת חשבונות מים מנופחים. תושבים מספרים שבמשך שנים הם שילמו חשבונות צנועים של 100 עד 150 שקל לחודשיים, ולפתע נדרשו לשלם מאות שקלים על בסיס קבוע, למרות שלא היה כל שינוי בצריכת המים שלהם. ירושלמי אסף כבר מסמכים מיותר מ־200 בתי אב, ומספר על תלונות רבות של תושבים נגד התאגיד.
"לקח זמן להרים את זה, לא קל למצוא עורך דין שיידע איך להתמודד עם זה", אומר ירושלמי. "אני תמיד מקפיד לעזור לתושבים, גם בעמותה וגם במועצה. כאשר בשנה האחרונה קיבלנו כל כך הרבה פניות בנושא, הבנתי שזה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי. פנו אליי עם תלונות הזויות, של חשבונות לפי הערכות גסות, צריכה משותפת לא ברורה ולא קבועה, שעוני מים לא אמינים, פיצוצים בצינורות שלא נמצאו וכדומה.
"כל חמש שנים צריך להחליף שעון מים כיוון שהחוגה נשחקת, אבל אף אחד לא מטפל בזה", מוסיף ירושלמי. "הרשויות נהגו לגבות 50 אחוז פחות מהתאגידים. עיריית חולון גבתה ארבעה שקלים לקוב מים בלי לגבות מע"מ, ו'מי שקמה' לוקחים 8.6 שקל לקוב, ובנוסף גם גובים מע"מ. זה לא ייתכן. יש בניינים בלי גינה שבהם התושבים משלמים אוטומטית עבור צריכה משותפת לגינה".
נעשו ניסיונות בעבר להגיש תביעות ייצוגיות נגד תאגידים בכמה ערים מרכזיות, אבל זה לא צלח. אתה מאמין שתצליחו?
"אני לא יודע מי הוביל את הניסיונות האלה, אבל אצלנו בחולון יש אנשים שמוכנים להעיד על כל המחדלים. אנחנו מרכזים את כל התלונות ובודקים אותן בקפידה. כל מי שלוקח חלק בתביעה, מציג מסמכים והוכחות, ורק תלונות מאומתות נלקחות בחשבון".
כסגן ראש העירייה אין כאן ניגוד אינטרסים? הרי התאגיד בבעלות העירייה.
"פניתי כמה פעמים לראש העירייה מוטי ששון, והוא אמר שזה לא קשור לעירייה. כנציג ציבור אני רוצה להביא צדק לתושבים. לא מקשיבים לאנשים החלשים, ולכן אני נלחם עבורם. לדעתי, עדיף שעיריית חולון תקבל בחזרה את השליטה על המים. זו הכנסה טובה וזה יהיה יותר מסודר".
חשבונות מוזרים
סיגל גרינברג עוסקת במחקר רפואי, ומתגוררת לבדה ברחוב הציונות בעיר. "אני גרה בבניין כבר שנה, ומהיום הראשון קיבלתי חשבונות
מים בסכומים הזויים", היא אומרת. "בחשבון אחד אני נדרשת לשלם 144 שקל לחודשיים, ובחשבון השני 668 שקל. ההבדלים קיצוניים ונדמה שהם עושים הערכות גסות. בין כל חשבון לחשבון יש הבדלים של יותר מ־150 שקל, אין בזה שום היגיון. לפעמים לא מגיע חשבון במשך חודשים, ולפעמים מגיעים שני חשבונות על אותם חודשים.
"בעבר גרתי ברמת אביב ושילמתי כ־80 שקל לחודשיים, אז לא ברור לי איך כאן אני משלמת סכומים כאלה", אומרת גרינברג. "אגב, אי אפשר לטעון שבחולון המים יקרים יותר על בסיס קבוע, כיוון שכאשר גרתי ברחוב צבי שץ בחולון, עדיין החשבונות שלי היו סביב המאה שקל. כשאת קונה דירה את שואלת כמה עולה הארנונה, את לא מעלה על דעתך לשאול כמה עולים המים".
ניסית לבדוק מה הסיבה לחשבונות המנופחים?
"אין לי ג'קוזי בבית וגם לא בריכה. הבאנו מומחה שקבע שאין נזילה בבניין ואפילו 'מי שקמה' בעצמם בדקו את מד המים שלי ואמרו שהכל בסדר. רשמו לנו שזה בגלל חדר האשפה והמנקה, אבל אין לנו חדר אשפה ואין מנקה. זה בניין קטן, בקושי יש מדרגות, שאנחנו מנקים בעצמנו. העלו טענות שזו צריכה משותפת אבל גם זה לא הגיוני. בבניין יש רק שלושה דיירים, כאשר הבעלים של אחת הדירות הם בני זוג שמתגוררים בצפון ומחזיקים את הדירה רק לביקורים בעיר כיוון שילדיהם גרים כאן. אגב, גם הם מקבלים חשבונות מוזרים. האישה סיפרה שקיבלו חשבון של יותר מ־250 שקל על תקופה שבה כלל לא ביקרו בדירה.
"אנחנו מרגישים שיש לתאגיד הזה לגיטימציה לגנוב מאיתנו, לבוא אליו בטענות זה ממש כמו להילחם בטחנות רוח", הוסיפה גרינברג. "נוח למדינה כי היא מקבלת כסף מקבלן שעובד עבורה והתושבים נופלים בין הכיסאות. לכן אני מאמינה שהתביעה הזו כל כך חשובה, אולי כקבוצה נצליח יותר. אני משלמת את החשבונות שלי כי אני אזרחית שומרת חוק, אבל לא ייתכן שידיו של אזרח מהשורה כבולות בזמן שגופים ציבוריים לוקחים ממנו כסף. אני סטודנטית, לומדת ועובדת, החיים של כולנו ממילא לא קלים, אז שלפחות לא יגבו סתם סכומי כסף מופרכים".
"אין כאן צדק"
ויקי מיכאלוב, שכירה בעסק משפחתי, מתגוררת ברחוב אח"י דקר עם שתי בנותיה. "כבר שנים אני מבקשת לעדכן את מספר הנפשות בבית. בגלל שבשובר רשום שאנחנו רק שתי נפשות, גובים מאיתנו תעריף יקר יותר, כי אנחנו כביכול עוברים את הרף המותר. בכל פעם מבטיחים שיעדכנו ולא עושים את זה. כבר שלוש שנים אני בהתכתבות איתם על הנושא הפעוט הזה וכלום לא קורה. בעבר הייתי מקבלת חשבון של 120 שקל, אבל כבר יותר משנה שהסכום לא מפסיק לגדול, ולפני כמה חודשים קיבלתי חשבון שיא של 460 שקל.
ויקי מיכאלוב. חיובים גבוהים (צילום: קובי קואנקס)
"גם כאשר תוקן מספר הנפשות השגוי, הם מסרבים להחזיר כסף רטרואקטיבית, רק חודשיים אחורה, למרות שזו טעות שלהם ואני רודפת אחריהם חודשים. בכל פעם יש להם סיבה אחרת. פעם הייתה נזילה שתוקנה, אבל החשבון המשיך לגדול. למה גובים כל כך הרבה כסף עבור מים?".
איך את מתמודדת עם ההוצאות?
"זה לא פשוט, אני אמנם עובדת בעסק משפחתי אבל אני שכירה. אין ספק שהחשבונות האלה מכבידים על התקציב המשפחתי שלנו, ולכן לפעמים אני דוחה את תשלום החשבון ולפעמים מחלקת לתשלומים. חבל מאוד, כי זה לא צריך להיות ככה".
ליאור קדם, מנהלת חשבונות, מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה ברחוב ארלוזורוב בחולון. "כבר כמעט שנה וחצי שאנחנו מקבלים חשבונות מוזרים שלא תואמים את מה שהיינו רגילים", מספרת קדם. "גילינו שכמו אצל רבים אחרים, גם אצלנו מספר הנפשות לא מעודכן, מה שגורם לגבייה בתעריף גבוה יותר, אבל גם אחרי שסידרו את זה סירבו להחזיר לנו כסף.
"בעבר היינו מקבלים חשבונות עבור 25 עד 34 קוב, ופתאום התחלנו לקבל 45 ואפילו 46 קוב. אנחנו מדברים על חשבונות של 500 ו־600 שקל. אמנם היה מקרה אחד של נזילה, אבל הוא תוקן. למרות שכל השכנים ביקשו הקלה, נמסר לי שלא אקבל כי הם לא קיבלו תלונות. ממש אין עם מי לדבר שם".
יכול להיות שצריכת המים שלכם עלתה?
"ממש לא, להיפך. הייתה תקופה שהבן שלי היה בפנימייה ואני הייתי בטיפולים רפואיים. היית מצפה שהצריכה תרד, כי הרי היו פחות אנשים בבית, לא היו כביסות וניקיונות כמו שתמיד יש, ובכל זאת החשבון המשיך לעלות. זה מה שגרם לי להבין שאין שום קשר בין צריכת המים שלנו לכסף שאנחנו משלמים, ולכן הפסקתי לשלם למשך כמה חודשים. הרגשתי שהם גורמים לי לסחבת ומנסים להתיש אותי.
"רק כשהלכתי למשרדים של אגף המים וממש בכיתי מרוב מועקה, התחלתי פתאום לקבל חשבונות קצת יותר מאוזנים, וזה רק מראה שהם עושים מה שבא להם. החלטתי לא לשלם עבור מה שאני לא צורכת, והיום יש לי חוב של 2,600 שקל שאני פשוט מסרבת לשלם. אני מאמינה בצדק וכאן אין צדק".
47 קוב חריגה
מור בסלר, איש צבא, מתגורר ברחוב גבעת התחמושת עם אשתו. "אצלנו מדובר בבעיה של כל הדיירים", מסביר קסלר שמשמש כיו"ר ועד הבניין. "כל השכנים התחילו לקבל חשבונות גבוהים פי כמה ממה שהיינו רגילים, ולכל שכן הופיעה בחשבון חריגה של 47 קוב. לשם השוואה, במקום תשלום של 80 שקל בחודשיים, קיבלתי חשבון של 740 שקל. היה רשום שמדובר בצריכה משותפת, אבל אין לנו חצר והמנקה בקושי משתמש בשלושה דליי מים פעם בשבוע, אז לאן הלכו כל המים האלה? סגרנו את השיבר הראשי כדי למנוע כל צריכה משותפת, אבל גם הפעם קיבלנו חשבונות מנופחים".
לטענת בסלר, למרות שב'מי שקמה' קיבלו את הטענה כי מדובר בחשבונות חריגים, נדרשו השכנים לשלם לפחות 50 אחוז מהחשבון עד לבירור העניין, כדי שלא לגרום לפיגורים בתשלומים. בנוסף, נאמר להם כי גם אם יימצא שהם צודקים, ינוקה להם רק 30 אחוז מהסכום.
"זה פשוט לא מתקבל על הדעת, יש כאן פנסיונרים שקיבלו חשבונות של 1,200 שקל", טוען בסלר. "איך מצפים מקשיש לשלם את הסכום הזה? הרי זו מחצית מקצבת הביטוח הלאומי שהוא חי ממנה. אני באופן אישי שילמתי כי לא רציתי בעיות, אבל יש כאן שכנים שאין להם איך לשלם. אלה אנשים מבוגרים שאפילו לא יודעים איך להתמודד עם החשבונות האלה וכיצד לדרוש את מה שמגיע להם. כיו"ר ועד הבניין אני מנסה לעזור ולבדוק פתרונות, אבל כשהם באים לבקש עזרה אני לא באמת יודע מה ניתן לעשות".
הקפיצה במחיר - הפסקת הסבסוד
מ'מי שקמה' נמסר בתגובה: "תאגיד המים נותן שירות ל־75 אלף בתי אב. מדי שנה מועברים לתושבים 450 אלף חיובים. כל הוצאת חיוב כזו מצריכה קריאת מונה המים, עיבוד המידע, הפקת שובר, משלוחו והפעלת מערך מחשוב גבייה שלם.
זה המקום לציין כי התאגיד הקים מרכז שירות וגבייה חדש במתחם הפרמיום סנטר בעיר. כל מי שמוצא שיש לו בעיה בחשבון, מוזמן לפנות במגוון דרכים למרכז השירות ומובטח לו שיקבל שירות מעולה ומקצועי.
"בנוגע לטענות סגן ראש העיר מר ירושלמי, אנו מניחים שבפני כבודו עומדים שיקולים נוספים לפעולותיו ומעשיו ולכן הוא בחר לפעול בדרך לא עניינית ולארגן תביעה ייצוגית כנגד התאגיד, במקום לפנות ולהפנות את מי שיש לו בעיה לטיפול התאגיד. חבל שסגן ראש עיר, שמתוקף תפקידו אמור להיות חלק ממערך הניהול והפיקוח על כלל יחידות העירייה וחברות הבת שלה, מארגן תביעה ייצוגית כנגד חברת בת עירונית ולא טורח לפנות ישירות לבירור הבעיות שלכאורה הוא טוען שישנן.
"לגופן של הטענות מחירי המים נקבעים על ידי רשות המים ואין שום קשר בין תעריפי המים הגבוהים והתייקרותם, לבין הקמת התאגידים. תעריפי המים התייקרו משמעותית בשל הרפורמה שהנהיגה הממשלה באמצעות רשות המים, ובמסגרתה הוחלט כי משק המים יהיה משק סגור ויפסיק להיות מסובסד ועל הצרכן לשאת במלוא העלויות. לנוכח זאת, הייתה קפיצה משמעותית במחירים ב־2010 ואנשים מזהים קפיצה זו עם הקמת התאגידים.
"לגבי רכיב המע"מ, מחיר המים שנגבה על ידי העירייה לא כלל מע"מ, מאחר והעירייה אינה עוסק מורשה אלה מלכ"ר. עם הקמת התאגיד, המחיר אותו שילם התושב לעירייה נשאר כפי שהיה, והוא כלל בתוכו כבר מע"מ, כך שלמעשה לא נוסף מע"מ על התעריף.
"נושא תשלום אגרת הביוב החל גם על מי שמשקה גינה ידוע, ורשות המים קבעה בתחשיביה את מחיר המים מתוך הנחה שכ־70 אחוז מהמים מוזרמים לביוב ושיקללה נתון זה בתעריף. מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה זו, יכול לפנות לרשות המים ולהגיש השגה. אין לתאגיד שום סמכות בעניין.
"צריכה משותפת נובעת מהפרשי המדידה שישנם בין המד הראשי בכניסה לבניין, לבין סך הצריכות הנמדדות במדים הביתיים. צריכה משותפת אינה נובעת בהכרח רק מהשקיית גינה. יש להביא בחשבון שיש שטיפת מרחבים משותפים, שימוש בברזי כיבוי וכן דליפות בצנרת, שנמדדים במד הראשי, ומהווים חלק מהצריכה המשותפת. כמו כן, מדי המים מתחילים למדוד מים בספיקה (בקצב אספקה) של למעלה מ־10 ליטר לשעה. קורה לא אחת שהמד הדירתי אינו סופר צריכות בספיקות נמוכות כאלה והן לא נרשמות במד הדירתי, אך יחד עם זאת, הן נספרות במד הראשי וזו גם סיבה נוספת לצריכות משותפות.
"לגבי הטענה על אי החלפת מד מים, התאגיד מחליף את המדים בזמן ובהתאם לתקן, מלבד במקרים שמערכת המים בבניין רקובה והחלפת המד תגרום לקריסת הצנרת. זה המקום לציין כי התאגיד מתריע במכתבים לדיירים שצריכים להחליף את הצנרת, אך לצערנו לא תמיד הדיירים מבצעים את ההחלפה. החלפה ואחזקת צנרת המים הביתית חלה על התושבים והינה באחריותם".
בגלל תקלה במונים קיבלו תושבים בתל־אביב חשבונות גבוהים מדי • החברה לא טרחה להודיע על הטעויות
אם אתם מתגוררים בתל־אביב, ייתכן שקיבלתם חשבונות מים גבוהים מדי. בתאגיד מי אביבים מודעים לבעיה, אבל מסתירים זאת מכם.
בתאגיד גילו בחודשים האחרונים שיש ליקויים במערכות חדשות שהתקינו לקריאה מרחוק של מוני המים, אבל למרות תלונות של תושבים על גביית יתר, הם לא התריעו על כך בפני הציבור וממשיכים להשתמש במערכות הללו.
אתמול בבוקר יצאה חברת החשמל בהודעה יזומה לציבור לפיה בשל תקלות במערכת המחשבים החדשה שלה, יש כמה אלפי לקוחות בגוש דן שחויבו פעמיים. בחברה מסרו עוד שהם מטפלים בבעיה ודואגים לזיכויים. לעומת זאת, במי אביבים, שאחראית לאספקת המים לתושבי תל־אביב ונמצאת בבעלות מלאה של העירייה, יודעים כבר מזה זמן שיש להם תקלה שגורמת לגביית יתר אבל לא הודיעו דבר.
כחלק ממהלך התייעלות שאמור לחסוך את הסבב הסיזיפי של קוראי מוני המים בין חצרות הבתים, מתקין התאגיד את מערכות הקריאה מרחוק. המונים הדיגיטליים יאפשרו לצרכנים לגלות בזמן אמת עלייה חריגה בצריכת המים, ויש להם יתרונות נוספים.
כך תבדקו את חשבון המים שלכם - צילום: ידיעות אחרונות
אבל מסתבר שמשהו במהלך השתבש. "שמנו לב שחשבונות המים שלנו בבית גדלים בלי סיבה נראית לעין", מספר אחד התושבים. "השוויתי חשבונות בין השנים ופתאום ראיתי שהצריכה המשותפת גבוהה מדי. לא הבנו איפה השינוי, והתחלנו לבדוק ולמדוד. ירדנו פיזית לשעון המים הרגיל, תעדנו את המספרים ומשהו לא הסתדר. גילינו הפרשים של עשרות קוב בין המונים של התאגיד שנקראו מרחוק למספרים בפועל בשעון המים. כשהתחלנו לשאול שאלות אמרו לנו שיש להם בעיה של קריאה מרחוק".
מסתבר שבתאגיד מי אביבים מכירים את הבעיה ואפילו מטפלים באדיבות ובענייניות בלקוחות שפונים ומתלוננים. עם זאת, מעבר לתקלה במערכות הדיגיטליות שנרכשו בכספי הציבור, עולה השאלה מה קורה עם מי שאינם עוקבים אחר המדידות והתוצאות ופשוט משלמים. מחירי המים אמנם עלו בשנים האחרונות, אבל עדיין כשמדובר בכמה קובים בחודש קל לפספס את השינוי בחשבון או להתעלם ממנו. התוצאה היא שיש לקוחות שמשלמים ושילמו יותר מדי על המים שלא לצורך.
ממי אביבים נמסר: "במסגרת השדרוג למערכת חדשה ומתקדמת, שתספק לתושבים שירותים מתקדמים בזמן אמת, אנו נמצאים בתהליך הדרגתי של הפסקת פעילות המערכת הקיימת. כמו בכל מערכת אלקטרונית המורכבת מרכבי תקשורת עדינים וחשמל, מעת לעת מתגלות תקלות שלרוב מתוקנות טרם הוצאת החשבון. במקרים הבודדים בהם התקלה מתגלית על ידי הלקוח, אנו פועלים מיידית לתיקון התקלה והחשבון". לטענתם, הם לא דיווחו לכלל הצרכנים "בגלל שמדובר במקרים בודדים".
פברואר 2016 - משטרת ישראל ומי אביבים מפקירים קשישים וניצולי שואה לגנבות מים , חדשות 2 "למה שאשלם על מים שגנבו לי? אני חיה על ביטוח לאומי" - מכת גנבי המים הפכה לתופעה שפוגעת למשפחות בכיס, כולל קשישים וניצולי שואה שחוסכים כל שקל. אלא שאין מי שייקח אחריות ויסייע ברגע האמת: התאגידים מתנערים, המשטרה דורשת מהדיירים עצמם לאתר את החשודים - ובמקרה שאחד מהם מנסה לנתק לגנב את הזרם, תוך זמן קצר הוא מחובר בחזרה, בדרך לעוד חשבון מנופח
דצמבר 2015 - תשובה לקונית של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור על תלונה נגד תאגיד מי בת ים שניפח חשבון מים לזוג קשישים לכ- 5,000 שקל ללא סיבה.
התלונה
בתלונה שהגיש בנם של הקשישים לנציבות תלונות הציבור ביקש הבן לברר מדוע לא התריע תאגיד מי בת על הצריכה החריגה כמתחייב בחוק, ומדוע אינו בודק עצמו היטב בטרם יחייב הקשישים בצריכה המנופחת. בנוסף ביקש הבן לברר מדוע בפניה לתאגיד לא מקבלים מספר פניה וכיצד עוקב התאגיד על תקלות מעין אלו למניעת הישנותם. הבן ביקש לקבל חשבון מתוקן ופיצוי על הטירחה בבירור התקלה שגזלה מספר שעות עבודה כדי להיות במשרדי התאגיד.
הבירור הלקוני של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור
תגובתה הלקונית של של עו"ד רונית בריטברד הסתכמה במשפט: "ב- 16.9.15 השיב לך התאגיד כי לאחר בדיקות שערך התאגיד בוחלט לתקן החיוב הנשוא תלונתך והוחלט לזכות את הוריך בסך 4,791.87 שקלים".
סוף דבר
עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור לא ביצעה בירור מדוע ארע החיוב המנופח. בירור לקוני כזה מעודד את תאגיד המים לנסות שוב ושוב לשלוח חיובים מנופחים לתושבים בשיטת מצליח ולמרר את חייהם בשימוש במצרך בסיסי כמו מים.
בירור לקוני של עו"ד רונית ביטברד מנציבות תלונות הציבור
בעקבות ייצוגית: תאגיד המים של פ"ת הפסיק את חיוב היתר , קובי ישעיהו , 23/6/13 , גלובס
תאגיד המים מיתב של פתח תקוה חייב את הצרכנים בבניין בפ"ת בכמות של כ-90 מ"ק לתקופת חיוב, למרות שסך צריכת המים שסיפק תאגיד המים לבניין כולו עמדה על 2 מ"ק בלבד
לאחרונה הודיע תאגיד המים והביוב של פתח-תקווה - מיתב - על חדילה בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה על-ידי משרד עורכי דין בצלאל בן-דוד ושות' בגין גביית אגרת מים שלא כדין.
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את הודעת החדילה של תאגיד המים של פתח-תקווה ופסק כי משרד עורכי הדין שהגיש את הבקשה יקבל שכר-טרחה בסך 118 אלף שקל.
לטענת התובע הייצוגי, עד לאחרונה הוא חויב במשך שנים בחיובי מינימום בלבד, בגובה עשרות שקלים בודדים לחשבון, כאשר לפתע החל לקבל חיובי מים בגובה מאות שקלים לחשבון. בבניין בו מצוי הנכס שברשותו חייב התאגיד את הצרכנים בבניין בכמות של כ-90 מ"ק לתקופת חיוב, למרות שסך צריכת המים שסיפק תאגיד המים לבניין כולו עמדה על 2 מ"ק בלבד, וזאת בהתאם למדידת מד המים שהותקן על-ידי תאגיד המים עצמו, דהיינו תאגיד המים חייב באגרות מים עבור כמות גדולה פי 40 מכמות המים שסיפק בפועל.
לאחר שווידא כי לא מדובר בנזילה, פנה הצרכן אל תאגיד המים בבקשה לברר את פשרו של החיוב הגבוה. נציג התאגיד הסביר כי מדובר בחוקים חדשים אשר מחייבים את תאגיד המים לחייב צרכנים חסרי מד מים משויך בחיובים גבוהים מהצריכה בפועל, וכי כל חסרי מד המים בעיר מחויבים באותו אופן.
לאחר שבקשתו לקבל תשובה זו בכתב סורבה מכל וכל, הגישו עורכי הדין בצלאל בן-דוד ויאיר וידנה, המתמחים במיסוי מוניציפלי, בקשה לתביעה ייצוגית נגד תאגיד המים.
בתגובה לבקשה הגיש תאגיד המים הודעת חדילה, בה טען להגנתו כי כניסתם לתוקף של אמות-המידה של רשות המים מ-11 בדצמבר הקשו על תאגיד המים להיערך לגבייה בהתאם לדין, משום שהדבר היה כרוך בחישוב ידני של אלפי חשבונות מים, ולכן היה עלול להביא לפגיעה באיכות השירות הניתן לצרכנים, וכי בשל כך התאגיד בחר לפעול לפי כללים חדשים שהיו אמורים להיכנס לתוקף בעתיד.
בפסק הדין קבע בית המשפט כי תאגיד המים יכל למצוא דרך שלא לחייב את הצרכנים בסכומים העולים על הצריכה בפועל, וכי התביעה חסכה סכומי כסף משמעותיים לציבור תושבי פתח-תקווה.
לדברי עורכי הדין בצלאל בן-דוד ויאיר וידנה נוצר מצב אבסורדי, בו תאגיד המים נהג בניגוד לדין ושילשל לכיסו מאות אלפי שקלים, באמצעות חיוב עבור כמויות מים גדולות יותר מאלה שסיפק בפועל, ובכך עשה עושר ולא במשפט על גבם של אלפים מתושבי העיר; ומשמעות פסק הדין היא היא שאלפי בעלי יחידות חסרות מד מים משויך חסכו כל אחד מאות רבות של שקלים שלא ייגבו מהם יותר על-ידי תאגיד המים.
פברואר 2011 - תביעה ייצוגית נגד מי אביבים - גביית כספים ביתר ושלא כדין בעד שירותי מים וביוב
וזאת על ידי חישוב החיוב בגין צריכת מים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר
הנפשות הידועות ו/או הרשומות כמתגוררות ביחידת הדיור
ביום 13.2.2011 הגיש משרד עו"ד רחלי קלקנר, עורכי דין ומגשרים,
בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד
המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).
עניינה של הבקשה במקרה מובהק וקיצוני של התנהלות בלתי חוקית ובלתי ראויה
של חברת מי אביבים כלפי הקבוצה המיוצגת, אשר גבתה כספים ביתר שלא כדין
מחברי הקבוצה בעד שירותי מים וביוב, וזאת על ידי חישוב נתוני חיוב צריכת
המים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות ו/או הרשומות אצלה
כמתגוררות ביחידת הדיור.
בתמצית, המבקש יחד עם עוד שני שותפים שכרו דירת מגורים בתחומי העיר תל
אביב יפו. בסמוך לאחר מועד חתימת ההסכם פעל המבקש לחילופי מחזיקים בנכס
ולהעברת חשבונות הארנונה, המים והביוב על שמם של שלושת השותפים. ואכן בהתאם
לכך, החל מחודש יולי 2010 לערך רשומים המבקש והשותפים כמחזיקים בנכס, כך
שעל גבי חשבונות המים וביוב, כמו גם חשבונות הארנונה, מופיע, שחור על גבי
לבן, תחת הכותרת "שם המחזיק" שמם של שלושת השותפים.
יוקדם ויצויין כבר עתה, כי ביצוע חילופי מחזיקים בנכס והעברת חשבונות
הארנונה המים והביוב על שמם של המחזיקים ביחידת דיור היא תנאי מוקדם לכך
שתושבי העיר תל אביב יפו ייהנו מזכויות המוקנות למחזיקים בנכס, ובכלל זה
הנפקת תו חניה אזורי.
משכך, ברי כי תושבי העיר תל אביב יפו, ולמצער ציבור שוכרי הדירות,
נוהגים להחיש צעדיהם ולעדכן את שמות המחזיקים בנכס ומספר הנפשות המתגוררות
ביחידת הדיור.
על פי כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת
מים או ביוב), התש"ע - 2009, קובץ התקנות 6847, עמ' 418 (להלן: "כללי
המים"), אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.2010, התעריף לצריכה ביתית הינו אחיד בכל
הארץ ומורכב משני אלה: תעריף נמוך לכמות מוכרת של עד 2.5 מ"ק לכל נפש
לחודש ולא פחות מ 5 מ"ק ליחידת דיור ותעריף גבוה לכמות שמעל הכמות המוכרת.
דא עקא, עיון בחשבונות בעד אגרת מים וביוב אשר התקבלו אצל המבקש מעלה,
כי המשיבה, בחוסר תום לב משווע, העמידה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה על
נפש אחת בלבד(!), כך שחישוב "הכמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את
התעריף הנמוך נעשה לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, היינו 5 מ"ק לחודש,
בעוד שמספר הנפשות הידועות והרשומות אצל המשיבה כמתגוררות בדירה הן שלוש(!)
באופן המזכה את המבקש והשותפים בכמות מוכרת של 7.5 מ"ק לחודש.
הדברים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי על גבי החשבונית עצמה מצוין באותיות קידוש ולבנה שמותם של שלושת השותפים כמחזיקים בנכס.
לא זו אף זו, גם לאחר שהמשיבה נתפסה בקלקלתה והמבקש העמיד אותה על טעותה, בחרה המשיבה לעשות דין לעצמה ולא לתקן דרכיה.
המשיבה אף הגדילה עשות, מקום בו ציינה בכותרת החשבונית ובהבלטה כי "מספר
הנפשות שהוצהר על ידכם, עודכן החל מהחשבון הנוכחי ....", כאשר בגוף
החשבונית עצמה המשיבה, בעזות מצח שאין כדוגמתה, לא עדכנה את מספר הנפשות
המתגוררות בדירה והמשיכה לחשב את ה"כמות המוכרת" לפי נפש אחת בלבד.
ויודגש, התנהלות פסולה זו של המשיבה כלפי המבקש ושותפיו הינה חלק
מהתנהלות שיטתית ושגרתית של המשיבה כלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת. כך, למשל,
גם בחשבונות אגרת מים וביוב אשר מתקבלים אצל בת זוגתו של המבקש, אשר
מתגוררת יחד עם 3 שותפים נוספים בדירה שכורה בתחומי העיר תל אביב יפו,
חישבה המשיבה את ה"כמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את התעריף
הנמוך לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, בעוד שמספר הנפשות הידועות
והרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור - כמצוין בכותרת החשבונית עצמה - הן
שלוש(!).
כתוצאה מהתנהלות פסולה זו, שלשלה חברת מי אביבים לכיסה, על פי חישוב
זהיר ושמרני ביותר, תוך 13 חודשים בלבד סך של כ- 5,000,000 ₪ (!) (חמישה
מיליון ₪).
בנסיבות אלה, הגיש המבקש, בשם כלל לקוחותיה של חברת מי אביבים
אשר מהם גבתה החברה כספים ביתר ושלא כדין באופן האמור לעיל, את הבקשה
לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית הנ"ל.
בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד
המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).
בית המשפט לתביעות קטנות חייב את עיריית תל אביב ואת תאגיד המים "מי אביבים 2010 בע"מ", בתשלום פיצויים בסך של 2,500 ₪, בשל עיכוב בהחזר סכום שנגבה כהיטל בגין צריכה עודפת של מים.
לטענת התובע, בשנת 2010 הוא נדרש לשלם היטל בצורת, שלא כדין, שמגרם בשל נזילה סמויה. במהלך שנתיים פנה התובע לנציגי העירייה ו"למי אביבים" בטענה כי אין לחייבו בהיטל הבצורת בגין אותה נזילה. התובע אומנם קיבל החזר בגין החיוב העודף, אולם תבע פיצוי בגין הטרחה רבה, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה וביטול זמן.
בית המשפט קיבל את התביעה (אם כי לא בסכום הפיצוי אותו דרש התובע), וקבע כי הנתבעות התרשלו בכך שלא הפנו את התובע לרשות המים. נפסק, כי יש לצפות מעובדי העירייה, שיפנו את תשומת ליבו של התובע להליך המדויק ולגורם האמון על מתן פטור בשל נזילות, או שיעבירו את פנייתו אל אותו גורם (במקרה הזה, רשות המים).
למרות שהתובע פנה פעמים רבות אל הנתבעות, שלח אליהן מכתבים, ואף הגיע באופן אישי למשרדי העירייה, אף אחת משתי הנתבעות לא טרחה להפנות את בקשתו של התובע אל רשות המים, למרות שהיה עליהן לעשות כן. ביטול החיוב נעשה רק לאחר שהתובע פנה ביוזמתו אל רשות המים, על מנת שתבטל את החיוב.
בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנתבעות יפצו את התובע בסכום של 1,250 ש"ח כל אחת, וכן ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח כל אחת.
בהקשר זה ראוי להזכיר ולהוסיף, כי כאשר התביעה מתבססת רובה על נזק שהוא לא נזק ממוני (כגון עוגמת נפש), יש לתאר ולפרט בדיוק מה היא אתה עוגמת נפש. רצוי שלא לדרוש בכתב התביעה פיצוי כללי בגין טרטור, טרחה ועוגמת נפש – אלא לפרט בצורה ברורה את "מסכת הייסורים". פעמים רבות נדחות תביעות אך משום שהתובע לא פרט מספיק את העובדות.
