למה מי אביבים מסתירה מכם את חיובי היתר?

למה מי אביבים מסתירה מכם את חיובי היתר? , ידיעות אחרונות , מאת עמיר בן־דוד • 06.07.16

בגלל תקלה במונים קיבלו תושבים בתל־אביב חשבונות גבוהים מדי • החברה לא טרחה להודיע על הטעויות

אם אתם מתגוררים בתל־אביב, ייתכן שקיבלתם חשבונות מים גבוהים מדי. בתאגיד מי אביבים מודעים לבעיה, אבל מסתירים זאת מכם.

בתאגיד גילו בחודשים האחרונים שיש ליקויים במערכות חדשות שהתקינו לקריאה מרחוק של מוני המים, אבל למרות תלונות של תושבים על גביית יתר, הם לא התריעו על כך בפני הציבור וממשיכים להשתמש במערכות הללו.

אתמול בבוקר יצאה חברת החשמל בהודעה יזומה לציבור לפיה בשל תקלות במערכת המחשבים החדשה שלה, יש כמה אלפי לקוחות בגוש דן שחויבו פעמיים. בחברה מסרו עוד שהם מטפלים בבעיה ודואגים לזיכויים. לעומת זאת, במי אביבים, שאחראית לאספקת המים לתושבי תל־אביב ונמצאת בבעלות מלאה של העירייה, יודעים כבר מזה זמן שיש להם תקלה שגורמת לגביית יתר אבל לא הודיעו דבר.

כחלק ממהלך התייעלות שאמור לחסוך את הסבב הסיזיפי של קוראי מוני המים בין חצרות הבתים, מתקין התאגיד את מערכות הקריאה מרחוק. המונים הדיגיטליים יאפשרו לצרכנים לגלות בזמן אמת עלייה חריגה בצריכת המים, ויש להם יתרונות נוספים.

כך תבדקו את חשבון המים שלכם - צילום: ידיעות אחרונות

אבל מסתבר שמשהו במהלך השתבש. "שמנו לב שחשבונות המים שלנו בבית גדלים בלי סיבה נראית לעין", מספר אחד התושבים. "השוויתי חשבונות בין השנים ופתאום ראיתי שהצריכה המשותפת גבוהה מדי. לא הבנו איפה השינוי, והתחלנו לבדוק ולמדוד. ירדנו פיזית לשעון המים הרגיל, תעדנו את המספרים ומשהו לא הסתדר. גילינו הפרשים של עשרות קוב בין המונים של התאגיד שנקראו מרחוק למספרים בפועל בשעון המים. כשהתחלנו לשאול שאלות אמרו לנו שיש להם בעיה של קריאה מרחוק".

מסתבר שבתאגיד מי אביבים מכירים את הבעיה ואפילו מטפלים באדיבות ובענייניות בלקוחות שפונים ומתלוננים. עם זאת, מעבר לתקלה במערכות הדיגיטליות שנרכשו בכספי הציבור, עולה השאלה מה קורה עם מי שאינם עוקבים אחר המדידות והתוצאות ופשוט משלמים. מחירי המים אמנם עלו בשנים האחרונות, אבל עדיין כשמדובר בכמה קובים בחודש קל לפספס את השינוי בחשבון או להתעלם ממנו. התוצאה היא שיש לקוחות שמשלמים ושילמו יותר מדי על המים שלא לצורך.

ממי אביבים נמסר: "במסגרת השדרוג למערכת חדשה ומתקדמת, שתספק לתושבים שירותים מתקדמים בזמן אמת, אנו נמצאים בתהליך הדרגתי של הפסקת פעילות המערכת הקיימת. כמו בכל מערכת אלקטרונית המורכבת מרכבי תקשורת עדינים וחשמל, מעת לעת מתגלות תקלות שלרוב מתוקנות טרם הוצאת החשבון. במקרים הבודדים בהם התקלה מתגלית על ידי הלקוח, אנו פועלים מיידית לתיקון התקלה והחשבון". לטענתם, הם לא דיווחו לכלל הצרכנים "בגלל שמדובר במקרים בודדים".

תביעה ייצוגית נגד מי אביבים - גביית כספים ביתר ושלא כדין בעד שירותי מים וביוב וזאת על ידי חישוב החיוב בגין צריכת מים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות

פברואר 2011 - תביעה ייצוגית נגד מי אביבים - גביית כספים ביתר ושלא כדין בעד שירותי מים וביוב וזאת על ידי חישוב החיוב בגין צריכת מים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות ו/או הרשומות כמתגוררות ביחידת הדיור

ביום 13.2.2011 הגיש משרד עו"ד רחלי קלקנר, עורכי דין ומגשרים, בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).

עניינה של הבקשה במקרה מובהק וקיצוני של התנהלות בלתי חוקית ובלתי ראויה של חברת מי אביבים כלפי הקבוצה המיוצגת, אשר גבתה כספים ביתר שלא כדין מחברי הקבוצה בעד שירותי מים וביוב, וזאת על ידי חישוב נתוני חיוב צריכת המים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות ו/או הרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור.

בתמצית, המבקש יחד עם עוד שני שותפים שכרו דירת מגורים בתחומי העיר תל אביב יפו. בסמוך לאחר מועד חתימת ההסכם פעל המבקש לחילופי מחזיקים בנכס ולהעברת חשבונות הארנונה, המים והביוב על שמם של שלושת השותפים. ואכן בהתאם לכך, החל מחודש יולי 2010 לערך רשומים המבקש והשותפים כמחזיקים בנכס, כך שעל גבי חשבונות המים וביוב, כמו גם חשבונות הארנונה, מופיע, שחור על גבי לבן, תחת הכותרת "שם המחזיק" שמם של שלושת השותפים.

יוקדם ויצויין כבר עתה, כי ביצוע חילופי מחזיקים בנכס והעברת חשבונות הארנונה המים והביוב על שמם של המחזיקים ביחידת דיור היא תנאי מוקדם לכך שתושבי העיר תל אביב יפו ייהנו מזכויות המוקנות למחזיקים בנכס, ובכלל זה הנפקת תו חניה אזורי.

משכך, ברי כי תושבי העיר תל אביב יפו, ולמצער ציבור שוכרי הדירות, נוהגים להחיש צעדיהם ולעדכן את שמות המחזיקים בנכס ומספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור.

על פי כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע - 2009, קובץ התקנות 6847, עמ' 418 (להלן: "כללי המים"), אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.2010, התעריף לצריכה ביתית הינו אחיד בכל הארץ ומורכב משני אלה: תעריף נמוך לכמות מוכרת של עד 2.5 מ"ק לכל נפש לחודש ולא פחות מ 5 מ"ק ליחידת דיור ותעריף גבוה לכמות שמעל הכמות המוכרת.

דא עקא, עיון בחשבונות בעד אגרת מים וביוב אשר התקבלו אצל המבקש מעלה, כי המשיבה, בחוסר תום לב משווע, העמידה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה על נפש אחת בלבד(!), כך שחישוב "הכמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את התעריף הנמוך נעשה לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, היינו 5 מ"ק לחודש, בעוד שמספר הנפשות הידועות והרשומות אצל המשיבה כמתגוררות בדירה הן שלוש(!) באופן המזכה את המבקש והשותפים בכמות מוכרת של 7.5 מ"ק לחודש.

הדברים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי על גבי החשבונית עצמה מצוין באותיות קידוש ולבנה שמותם של שלושת השותפים כמחזיקים בנכס.

לא זו אף זו, גם לאחר שהמשיבה נתפסה בקלקלתה והמבקש העמיד אותה על טעותה, בחרה המשיבה לעשות דין לעצמה ולא לתקן דרכיה.

המשיבה אף הגדילה עשות, מקום בו ציינה בכותרת החשבונית ובהבלטה כי "מספר הנפשות שהוצהר על ידכם, עודכן החל מהחשבון הנוכחי ....", כאשר בגוף החשבונית עצמה המשיבה, בעזות מצח שאין כדוגמתה, לא עדכנה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה והמשיכה לחשב את ה"כמות המוכרת" לפי נפש אחת בלבד.

ויודגש, התנהלות פסולה זו של המשיבה כלפי המבקש ושותפיו הינה חלק מהתנהלות שיטתית ושגרתית של המשיבה כלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת. כך, למשל, גם בחשבונות אגרת מים וביוב אשר מתקבלים אצל בת זוגתו של המבקש, אשר מתגוררת יחד עם 3 שותפים נוספים בדירה שכורה בתחומי העיר תל אביב יפו, חישבה המשיבה את ה"כמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את התעריף הנמוך לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, בעוד שמספר הנפשות הידועות והרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור - כמצוין בכותרת החשבונית עצמה - הן שלוש(!).

כתוצאה מהתנהלות פסולה זו, שלשלה חברת מי אביבים לכיסה, על פי חישוב זהיר ושמרני ביותר, תוך 13 חודשים בלבד סך של כ- 5,000,000 ₪ (!) (חמישה מיליון ₪).

בנסיבות אלה, הגיש המבקש, בשם כלל לקוחותיה של חברת מי אביבים אשר מהם גבתה החברה כספים ביתר ושלא כדין באופן האמור לעיל, את הבקשה לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית הנ"ל.

בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).

מי אביבים - חיוב היטל בצורת שלא כדין תוך הטעיית הלקוח

15 באוקטובר 2013  - עיריית תל אביב ו"מי אביבים" יפצו לקוח ב-2,500 ש"ח - מאתר עו"ד אסף חדי כהן

פסק דין השופטת תרצה שחם קינן - ת"ק (תל אביב – יפו) 47915-03-12 לוי נ' עירית תל-אביב-יפו

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את עיריית תל אביב ואת תאגיד המים "מי אביבים 2010 בע"מ", בתשלום פיצויים בסך של 2,500 ₪, בשל עיכוב בהחזר סכום שנגבה כהיטל בגין צריכה עודפת של מים.

לטענת התובע, בשנת 2010 הוא נדרש לשלם היטל בצורת, שלא כדין, שמגרם בשל נזילה סמויה. במהלך שנתיים פנה התובע לנציגי העירייה ו"למי אביבים" בטענה כי אין לחייבו בהיטל הבצורת בגין אותה נזילה. התובע אומנם קיבל החזר בגין החיוב העודף, אולם תבע פיצוי בגין הטרחה רבה, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה וביטול זמן.

בית המשפט קיבל את התביעה (אם כי לא בסכום הפיצוי אותו דרש התובע), וקבע כי הנתבעות התרשלו בכך שלא הפנו את התובע לרשות המים. נפסק, כי יש לצפות מעובדי העירייה, שיפנו את תשומת ליבו של התובע להליך המדויק ולגורם האמון על מתן פטור בשל נזילות, או שיעבירו את פנייתו אל אותו גורם (במקרה הזה, רשות המים).

למרות שהתובע פנה פעמים רבות אל הנתבעות, שלח אליהן מכתבים, ואף הגיע באופן אישי למשרדי העירייה, אף אחת משתי הנתבעות לא טרחה להפנות את בקשתו של התובע אל רשות המים, למרות שהיה עליהן לעשות כן. ביטול החיוב נעשה רק לאחר שהתובע פנה ביוזמתו אל רשות המים, על מנת שתבטל את החיוב.

בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנתבעות יפצו את התובע בסכום של 1,250 ש"ח כל אחת, וכן ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח כל אחת.

בהקשר זה ראוי להזכיר ולהוסיף, כי כאשר התביעה מתבססת רובה על נזק שהוא לא נזק ממוני (כגון עוגמת נפש), יש לתאר ולפרט בדיוק מה היא אתה עוגמת נפש. רצוי שלא לדרוש בכתב התביעה פיצוי כללי בגין טרטור, טרחה ועוגמת נפש – אלא לפרט בצורה ברורה את "מסכת הייסורים". פעמים רבות נדחות תביעות אך משום שהתובע לא פרט מספיק את העובדות.

מי אביבים: קלות בלתי נסבלת של עיקול חשבון

מי אביבים: קלות בלתי נסבלת של עיקול חשבון , עו"ד משה מנור, 08.09.14 ,  ynet

בעל דירה בתל אביב השכיר אותה לשני דיירים ועדכן בכך את העירייה. אבל תאגיד המים בחר לא להתעדכן ומיהר לעקל את חשבון הבנק שלו

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

כמה קלה היד של תאגיד המים "מי אביבים" בבואו לעקל חשבון בנק של לקוח? חשבונו העסקי של עורך דין בשל חוב על דירה שבבעלותו בתל אביב, חרף העובדה שהשכיר לשני דיירים ואף דיווח על כך. בית משפט אמנם הטיל על בעל הדירה את מרב האחריות למקרה, אבל במקביל חייב את "מי אביבים" בפיצוי, משום שהיה עליו לבדוק את המקרה לפני נקיטת ההליך הפוגעני.

בעל הדירה השכיר אותה ב-2012 לשני עובדים זרים מאריתריאה. הוא הודיע על כך בדואר רשום למחלקת הארנונה של עיריית תל אביב וביקש להחליף מחזיקים בדירה, בהנחה שתבצע את השינוי הן ברישומיה והן אצל ספקית המים "מי אביבים".

כשנה לאחר מכן הוא קיבל דרישת תשלום, וכשניסה לברר מדוע השינוי לא בוצע הוסבר לו שהיה עליו להציג את צילומי הדרכון של השוכרים. להפתעתו, כשבועיים לאחר מכן הטילה מי אביבים עיקול של 1,396 שקל על חשבון הבנק העסקי שלו. העיקול לא הוסר אף ששמות המחזיקים בדירה שונו כעבור חמישה ימים.

בתביעה לפיצוי של 15 אלף שקל שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב טען עורך הדין שמי אביבים פעלה "הן כמאשימה, הן כשופטת והן כמוציאה לפועל" כשהטילה את העיקול ללא אזהרה, ולמרות הודעתו על חילוף המחזיקים.

מי אביבים טענה מנגד שהתובע היה המחזיק הרשום בנכס עד למועד הצגת דרכוני השוכרים בעירייה, ועליו לשלם את חיובי המים עד ליום זה. היא הוסיפה שהיא לא חלק מעיריית תל אביב ואין לה כל יכולת לעקוב אחר חילופי הדיירים אם לא מודיעים לה על כך בטופס מתאים, בצירוף תעודה מזהה של המחזיקים.

לא מידתי

הרשמת הבכירה נעמה פרס קבעה כי עיקר האחריות לנזק מוטל על התובע, עורך דין במקצועו, שלא בדק במשך שנה שלמה אם חילוף המחזיקים בוצע בפועל. היא ציינה שהנתבעת הוכיחה ששלחה כמה התראות לפני נקיטת הליכים גם לכתובת מגוריו, בנוסף לכתובת המושכר. יחד עם זאת, בית המשפט לא קבע שהנתבעת שלחה לתובע התראה בדואר רשום (להבדיל מדואר רגיל) בטרם נקיטת העיקול נגדו, על אף חובתה לעשות כן.

בהתייחסה לסמכות הרשות להטיל עיקולים קבעה הרשמת: "ראוי כי בטרם ייעשה שימוש במכשיר כה דרסטי, הרשות תבדוק שבעתיים אם יש מקום להשתמש במכשיר זה, בנסיבות העניין". היא הוסיפה שלא ברור מדוע מיהרה הנתבעת, שמקושרת למחשבי העירייה, להטיל עיקול על חשבון התובע מבלי לברר את נתוני המקרה ואף מבלי לנסות לשוחח עמו טלפונית.

הרשמת פרס העירה שהנזקים שהעיקול עלול היה לגרום במקרה זה גדולים מהרבה מהתועלת שבגבייה: מדובר בעורך דין שעיקול חשבונו העסקי היה עלול להזיק למשלח ידו ולהציגו כמי שאינו משלם את חובותיו – מה שעלול להיחשב גם כפרסום לשון הרע.

הרשמת אמדה את נזקי התובע ב- 4,200 שקל, ומשקבעה שהתובע אחראי ל-70% מנזקיו והנתבעת ל-30% הנותרים, חייב אותה לפצות אותו ב-1,260 שקל מבלי לשאת בהוצאות נוספות.


לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד משה מנור, ממשרד קרט, מנור, אסף , עוסק בין השאר בייצוג בפני רשויות מקומיות
הכותב לא ייצג בתיק

מי אביבים התקינו לצרכנים מדי מים שזייפו צריכת המים פי שניים

1 בספטמבר 2015 - ת"ק 33218-05-15 אלואשוילי נ' מי אביבים 2010 בע"מ - דרכי רמיה תאגיד מי אביבים לגזול כסף מהציבור: מתקינים מדי מים מזייפים המסתובבים גם כאשר אין צריכה בדירה.

לדברי התובע (הצרכן), בחודשים ינואר – פברואר 2014 הוחלף מד המים בדירה, ביוזמת "מי אביבים" ועל ידה. לשיטתו, מיום החלפת מד המים הדירתי ועד ליום 4.9.2014 חיובי הצריכה של הדירה עלו משמעותית, באופן ממוצע: 24 מ"ק לתקופה שבין 14.1.2014 ל-12.3.2014, 28 מ"ק לתקופה הדו חודשית שלאחר מכן, 20 מ"ק לתקופה הדו חודשית שלאחריה ו-18 מ"ק לתקופה דו חודשית צמודה נוספת. בעוד שהחל מיום 7.5.2013 ועד ליום 14.1.2014 קיבל מ"מי אביבים" חשבונות חיוב מים שבהם הצריכה הממוצעת לחודשיים הינה כ-11 מ"ק.
ע"פ טענת התובע ע"פ בדיקה שביצע מד המים מסתובב גם כאשר אין צריכת מים בדירה. "מי אביבים" טענו מנגד כי בדיקתם העלתה כי מד המים תקין ואף גבו מהתובע 156 ש"ח עבור הבדיקה.

האחרון מוסיף וטוען כי ביום 14.8.2014 הותקנו בכל הדירות בבניין שסתומי "אל חזור" למדי המים הדירתיים, כאשר חלקו של כל דייר והתקנה עמד על 120 ₪ לשסתום. התובע מציין כי מאז התקנת השסתומים צריכת המים הפרטית חזרה לרמתה טרם החלפת מד המים ע"י "מי אביבים".


פסק הדין -  התובע הוכיח שהתקלה ארעה בשל החלפת מד המים ובעיתוי שבו הוחלף

השופט יעקב שקד פסק כי התובע הוכיח שהתקלה ארעה בשל החלפת מד המים ובעיתוי שבו הוחלף, וכאשר הותקן שסתום אל חזור על מד המים, חזר חיוב המים למצבו טרם התקנת מד המים. ממילא, עולה ממכלול הראיות כי התובע הוכיח שלא מדובר בתקלה ברשת המים הפרטית אלא בתקלה שנובעת מהחלפת מד המים, שבאחריות "מי אביבים".

מי אביבים ועיריית תל אביב גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום

 

מרץ 2015 -מאת: עו"ד דוד שפירא אתר "פסק דין" -  תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד העירייה וחברת המים שלה התקבלו, ונקבע כי הן גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום. הן חויבו להחזיר את הכסף לתושבים. 

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

עדי ליבוביץ, תושב ת"א, שם לב שעל כל מכתב התראה שהוא מקבל מעיריית ת"א ומחברת המים שלה "מי אביבים", הוא נדרש לשלם תוספת קבועה עבור "אגרת אכיפה". כך, בדרישות תשלום ששלחה "מי אביבים" לו ולאשתו, צוין כי בנוסף לחוב המים והביוב הוא חויב גם ב-22 שקלים נוספים. גם בדרישות לתשלום דוח חנייה וארנונה שקיבל מהעירייה הוא חויב בסכום זה, בנוסף לחוב.

ליבוביץ הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א שלוש תביעות ובקשות להכיר בהן כייצוגיות: אחת נגד מי אביבים ושתיים נוספות נגד העירייה בגין דרישות תשלום החנייה והארנונה. התובענות אושרו כייצוגיות, והדיון בהן אוחד.

התובע טען, כי הנתבעות גובות סכום הוצאות קבוע עפ"י הרף המירבי שבתקנות המיסים (גביה) (שעודכן בינואר 2013 מ-22 ל-23 שקלים), אף שייצור מכתב ושליחתו בדואר רשום אמור לעלות 9 שקלים לכל היותר. הוא הוסיף, כי על הנתבעות לשלוח את מכתב ההתראה הראשון בדואר רגיל - שעלותו 1.36 שקלים בלבד – ולא בדואר רשום.

לשיטת התובע, הנתבעות אמורות לגבות כספים על שלושה מרכיבים: איתור כתובת החייב, ייצור המכתב ושליחתו. למרות זאת, הן גם גובות עבור עלויות עקיפות כמו עלות כוח האדם, מחשוב ומאגרי מידע – שעבורן הן משלמת בכל מקרה, ללא קשר ל"טיפול" בדרישת תשלום מסויימת.

הסכום המרבי שנקבע בתקנות, הוסיף התובע, הוא "התקרה" בלבד, ועל הרשות לגבות רק על ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל.

הנתבעות טענו כי עמדו בדרישות התקנות. לשיטתן, הוצאות שכר הפקידים שהפיקו את המכתבים הן חלק מאותן "הוצאות ישירות" שהתקנות מתירות להן לגבות. עלות כל מכתב שכזה כולל שכר הפקידים נע בין 30 ל-45 שקלים, ולמרות זאת הן גבו רק את הסכום המקסימלי האפשרי.

הנתבעות הוסיפו, כי אם כוונת התקנות הייתה לחייב בעלות המכתבים הממשית בלבד, הן היו מפנות לתעריפי הדואר ולא נוקבות בסכומים מסויימים. לבסוף, הנתבעות הפנו להנחיית היועמ"ש, שמתירה להן לשלוח מכתב התראה ראשון בדואר רשום.

שכר הפקידים לא נחשב

השופטת יהודית שיצר ציינה, כי פקודת המיסים קובעת שניתן לגבות מנישומים סרבנים רק "הוצאות סבירות שהוצאו" בגין האכיפה. תקנות הגבייה צמצמו את היקף ההוצאות שניתן לגבות עוד יותר, וקבעו שמעבר להיותן "סבירות", ניתן לגבות הוצאות "ישירות" בלבד, ששכר הפקידים לא נכלל בהן.

לשיטת השופטת, העירייה רשאית לגבות את ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל ביחס לחייב ספציפי בלבד ואינה רשאית לגבות אוטומטית את הסכום המקסימלי. עם זאת, נקבע שהרשויות רשאיות לשלוח גם את מכתב הדרישה הראשון בדואר רשום, ואף יש בכך היגיון: הוכחה להמצאת המכתב ומניעת התחמקויות מתשלום.

בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התובענה הייצוגית וחייבה את העירייה ואת מי אביבים להשיב את הסכומים שנגבו ביתר באופן פרטני מכל תושב החל מ-11.5.2011, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעות חויבו לפרסם את עיקרי פסק הדין ואופן קבלת ההחזר באתרי האינטרנט שלהן ובעיתונות.

בתום שנתיים, הכספים שלא יידרשו ישמשו למחיקת חובות של קשישים ערירים ונזקקים, הקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה והכשרת מגרש חניה חדש או תרומה לעמותת "אור ירוק".

המשיבות חויבו לשלם 250,000 שקל לתובע המייצג ו-750,000 שקל לבא כוחו, בתוספת הוצאות חוות דעת מומחה בסך 40,000 שקל.


ב"כ התובע: עו"ד דן שריזלי, עו"ד ירון שריזלי
ב"כ המשיבות: עו"ד רחל אביד, עו"ד יואב רזין, עו"ד פנינה ברודר, עו"ד אורי אגר

* עו"ד דוד שפירא עוסק במיסוי עירוני.

** הכותב לא ייצג בתיק.

תאגידי המים מפקיעים מחירים ומזייפים חשבונות תקופתיים

תחקיר חדשות 10: פער של 880% במחיר רכישת המים מחברת "מקורות" – לגבייה מהצרכן - 13/10/2014 - מיה איידן

לידי חדשות 10 הגיע תעריף המים המלא של חברת "מקורות", ממנו עולה כי תאגידי המים רוכשים את המוצר החיוני במחיר של עד 2 שקלים לקוב, לעומת מחיר אחיד לצרכן של 8.88 שקלים. 59 תאגידי המים בישראל אומנם משקיעים גם בהתפלה ובתשתיות, אך ספק אם פער המחירים גם מצדיק הוצאות הנהלה ממוצעות של עשרות מיליוני שקלים. רשות המים: "דרשנו ודורשים התייעלות וצמצום הוצאות"

מי אביבים ניפחו חשבון מים פי עשרה לזוג קשישים ועיקלו נכסיהם

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015

תושב העיר קיבל חשבון מים הגבוה פי עשרה מן הממוצע. הוא ניסה למחות, אבל תאגיד המים הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו. זה נגמר בבית משפט

ראה פסק דין השופט יאיר דלוגן - צבי רוזן נ' מי אביבים

פנסיונר תושב תל אביב הופתע לקבל חשבון מים על סך 3,727 שקל - פי עשרה מהחשבון הממוצע שלו. אלא שתאגיד המים "מי אביבים" לא עשה כמעט דבר כדי לברר את מהות החריגה, ובחר להטיל עיקולים על חשבון הבנק שלו. בעקבות תביעה שהגיש הפנסיונר הורה בית משפט השלום בתל אביב לבטל את החשבון ומתח ביקורת על "מי אביבים".

החשבון הגיע לביתו של התובע בתחילת 2014. הוא סבר שמדובר בטעות של חברת המים, ולכן פנה אליה לבירור. כעבור כמה ימים הונפק לו חשבון זמני על סך 423.54 שקל, שאותו שילם תוך כמה שבועות

אלא שבסופו של דבר סירבה מי אביבים לבטל את החשבון הראשון ואפילו לערוך בדיקה בביתו. מכיוון שסירב לשלם את החשבון המופרך, לטעמו, הטילה החברה עיקולים על חשבונותיו ועל כרטיסי האשראי שלו ושל בת זוגו. בתגובה הוא פנה לעזרת בית משפט, וביקש שיורה לחברה לבטל את העיקולים ואת חשבון המים החריג.

לדבריו, הוא ואשתו פנסיונרים הגרים לבד בביתם, ובדרך כלל חשבונות המים שלהם עומדים על 400-250 שקל לחודשיים. בתקופה הרלוונטית לחשבון, הוא הוסיף, הם לא צרכו מים בכמות חריגה, ומכאן שמדובר בטעות.

מי אביבים טענה בתגובה שפעלה כדין ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, וכי המבקש היה צריך למלא טופס בקשה לביצוע בדיקת מד-מים בתשלום, בצירוף אישור משרברב על כך שלא קיימת נזילה בביתו, על מנת שאפשר יהיה לבדוק את תלונתו. אם היה עושה זאת והממצאים היו מעלים כי המד בביתו אינו תקין – הוא היה מקבל החזר.

בנוסף, טענה החברה כי נשלח מטעמה קבלן כחודש לאחר קריאת המים החריגה, שאישר כי מד המים תקין. עם זאת, החברה הודתה שלא מסרה למבקש כל הודעה בנושא. בהמלצת השופט יאיר דלוגין, עוד בתקופת בירור התביעה ביטלה המשיבה את העיקולים.

במהלך הדיון עלה ממסמכי הצדדים כי הצריכה הממוצעת של התובע עמדה על 355 שקל לחודשיים, ולכן חשבון של 3,727 שקל מהווה "חריגה מיוחדת" של יותר מ-1000%. במצב כזה, קבע השופט, כללי תאגידי המים מחייבים את החברה להודיע למבקש על החריגה, ומשלא עשתה זאת, מנעה ממנו כל יכולת לבדוק בזמן אמיתי את תקינות מד המים.

השופט מתח ביקורת על התנהלות מי אביבים, שלא זימנה לעדות את מי שלטענתה ביצע את בדיקת מד-המים, ולמעשה לא הגישה כל ראיה ממשית על אודות הבדיקה.

השופט התרשם מאמינות המבקש, שהעיד כי לא הייתה נזילה בביתו, וציין שגם אם היה מתברר שהייתה נזילה, הרי שמדובר בנסיבות שבהן היה זכאי לבקש את ביטול החשבון החריג, ולשאת בחיוב לפי ממוצע החשבונות הקודמים.

לפיכך הצהיר השופט על בטלות החשבון, הורה למי אביבים להשיב כל סכום שגבתה במסגרת העיקולים, וחייב אותה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.

מי אביבים - טיוח צריכה משותפת מנופחת לצרכנים - מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 - פורסם יולי 2015

לפי הכללים, חיוב צרכן באגרת מים וביוב נקבע על פי קריאת מד המים בנכס, המודד את כמות המים שנצרכת בו. בבתים משותפים מחויבים הדיירים גם בצריכת המים המשותפת בבניין, הנקבעת על פי ההפרש בין צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי של הבניין ובין סך צריכות המים שנמדדו במדי המים הדירתיים (להלן - הפרשי מדידה). ככלל, התשלום עבור צריכת המים המשותפת מחולק שווה בשווה בין כל דיירי הבניין. תלונות רבות נסבות על הדרישות לתשלום עבור הפרשי מדידה. להלן תיאור שתיים מהן:

דיירת בבית משותף בתל אביב התלוננה על חיובה בסכומים גבוהים, על פי הפרשי מדידה. לטענתה, לחלק מדיירי הבניין אין מדי מים פרטיים, וממילא מתווספת צריכת המים שלהם לצריכה המשותפת - דבר המשפיע על הפרשי המדידה. המתלוננת הוסיפה כי חרף פניותיה החוזרות לחברת מי אביבים 2010 בע”מ (להלן - מי אביבים), לא נבדק עניינה, ומי אביבים אף החלה לנקוט נגדה הליכי גבייה בשל סירובה לשלם את הסכום שחויבה בו.

הבירור העלה כי על אף פניות המתלוננת, לא בדקה מי אביבים את עניינה במשך כשנה ולא ביצעה סקר צרכנים בבניין, כמתחייב מהכללים. רק בעקבות התערבות הנציבות בדקה החברה ומצאה כי לארבעה דיירים בבניין אכן אין מדי מים פרטיים, ולכן צריכת המים שלהם מתווספת לצריכת המים המשותפת של הבניין.

בעקבות הבירור החלה מי אביבים לחייב את ארבעת הדיירים האמורים באגרות מים, על פי הכללים שנקבעו לגבי צרכנים חסרי מד מים. נוסף על כך זיכתה מי אביבים את חשבונה של המתלוננת בסכומי היתר ששילמה עבור צריכת המים המשותפת בבניין. הזיכוי נעשה למפרע, מהמועד שבו פנתה המתלוננת למי אביבים לראשונה בעניין. (70321)

עשרות תלונות נגד הגיחון: "קודם כל מעקלים חשבון בנק"

עשרות תלונות נגד הגיחון: "קודם כל מעקלים חשבון בנק" , מיכל רז-חיימוביץ' , גלובס , 22/1/14

בכל התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות ובארגון אמון הציבור נגד תאגיד המים של ירושלים (חברת הגיחון) חוזר דפוס דומה: עיקולים ללא התראה מוקדמת ואוזניים ערלות לצרכנים המנסים להוכיח כי החוב כלל לא שלהם ■ הגיחון: "החובות מוצדקים"

שני תאגידי המים ש"זוכים" למספר הגבוה ביותר של תלונות במועצה לצרכנות ובאמון הציבור הם מי אביבים - תאגיד המים של תל-אביב, והגיחון - תאגיד המים של ירושלים. אבל בעוד שבמועצה לצרכנות ובאמון הציבור מסבירים שנגד מי אביבים התלונות הן בעיקר סביב חוסר הבנה מנהלית ורובן נפתרות אחרי התערבותם, ההתנהלות בתאגיד הגיחון חמורה בהרבה.

יותר מעשר תלונות שהועברו ל"גלובס" משני הארגונים מציגים דפוס חוזר: חשבונות בנק של אזרחים מעוקלים בשל חוב לגיחון, כשברוב המקרים האזרחים לא התגוררו בנכס בתקופה שבה נצבר החוב, ובכולם חוזרת הטענה שהתאגיד לא עשה מאמץ לאתר אותם וליידע אותם בדבר החוב, מוצדק או לא, בטרם הכפיל ושילש את עצמו בתוספת ריביות.

התוצאה: חובות של אלפי שקלים, שאת חלקם משלמים האזרחים כדי להשתחרר מהעיקול - לא לפני שהם מנסים להוכיח את צדקתם. ההסבר שהם מספקים, כך טוענים הצרכנים, נופל על אוזניים ערלות: "לא גרנו בנכס, הודענו לעירייה, ועל כן אנחנו לא הכתובת". בהרבה מקרים הדיירים עזבו את הדירות שבהן נצבר החוב עוד לפני שקם התאגיד.

מקבץ התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות ובאמון הציבור והמובאות בהמשך, מגלה סיפורים דומים להפליא הנוגעים כולם לשיטת הגבייה של הגיחון. דרכי ההתמודדות של הצרכנים שונות: חלק משלמים ונכנעים לאיומים, אחרים יוצאים במאבק לצדקתם ואפילו זוכים לצמצם את החוב לכדי הקרן, ויש מי שמשאירים את ההכרעה לתחנות הצדק בבית המשפט.

כאמור, בכל המקרים, מתלוונים הצרכנים כי נתקלו בקיר של אטימות מטעם נציגי הגיחון. באחת התלונות, שבה נדרשת אזרחית לפרוע חוב של 12,000 שקל, שלח התאגיד את המתלוננת לתבוע את בעלת החוב, לא לפני שאיחל לה הצלחה. "הפכו אותי לגובה של התאגיד", אמרה ל"גלובס". "ברור לשני הצדדים שאני לא בעלת החוב, ידוע להם מי כן בעל החוב, אבל מכיוון שממנה לא מצליחים לגבות אותו, התאגיד שולח אותי להיאבק מולה. כפי שאף אמרה לי נציגת התאגיד: "מה את רוצה שנעשה, מישהו צריך לשלם את זה".

עו"ד אביטל פריזמנט מהמועצה לצרכנות מתייחסת לשיטת הגבייה העולה מן התלונות: "לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לא סביר שרשות מנהלית תנקוט הליכי גבייה לראשונה וללא צידוק, לאחר שנים רבות. נקיטת הליכים לאחר כל כך הרבה שנים מקשה על האזרח להתמודד עם טענות כנגד החוב". לדבריה, לפי פסיקת בתי המשפט, הכלל הוא כי על הרשות המנהלית לפעול בפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים מהיום שבו הפך החוב לסופי.

מנכ"לית אמון הציבור, מירב כהן, מתייחסת לגידול בתלונות נגד תאגידי המים תוך דגש על דרכי הגבייה: "יש לאפשר הטלת סנקציות ולעקל חשבונות ונכסים רק במקרים חריגים וכמוצא אחרון לאחר שמוצו כל ההליכים ולאחר ווידוא ותיעוד כי הצרכן מודע לחוב".