‏הצגת רשומות עם תוויות תביעה יצוגית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תביעה יצוגית. הצג את כל הרשומות

תביעה ייצוגית נגד מי אביבים - גביית כספים ביתר ושלא כדין בעד שירותי מים וביוב וזאת על ידי חישוב החיוב בגין צריכת מים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות

פברואר 2011 - תביעה ייצוגית נגד מי אביבים - גביית כספים ביתר ושלא כדין בעד שירותי מים וביוב וזאת על ידי חישוב החיוב בגין צריכת מים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות ו/או הרשומות כמתגוררות ביחידת הדיור

ביום 13.2.2011 הגיש משרד עו"ד רחלי קלקנר, עורכי דין ומגשרים, בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).

עניינה של הבקשה במקרה מובהק וקיצוני של התנהלות בלתי חוקית ובלתי ראויה של חברת מי אביבים כלפי הקבוצה המיוצגת, אשר גבתה כספים ביתר שלא כדין מחברי הקבוצה בעד שירותי מים וביוב, וזאת על ידי חישוב נתוני חיוב צריכת המים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות ו/או הרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור.

בתמצית, המבקש יחד עם עוד שני שותפים שכרו דירת מגורים בתחומי העיר תל אביב יפו. בסמוך לאחר מועד חתימת ההסכם פעל המבקש לחילופי מחזיקים בנכס ולהעברת חשבונות הארנונה, המים והביוב על שמם של שלושת השותפים. ואכן בהתאם לכך, החל מחודש יולי 2010 לערך רשומים המבקש והשותפים כמחזיקים בנכס, כך שעל גבי חשבונות המים וביוב, כמו גם חשבונות הארנונה, מופיע, שחור על גבי לבן, תחת הכותרת "שם המחזיק" שמם של שלושת השותפים.

יוקדם ויצויין כבר עתה, כי ביצוע חילופי מחזיקים בנכס והעברת חשבונות הארנונה המים והביוב על שמם של המחזיקים ביחידת דיור היא תנאי מוקדם לכך שתושבי העיר תל אביב יפו ייהנו מזכויות המוקנות למחזיקים בנכס, ובכלל זה הנפקת תו חניה אזורי.

משכך, ברי כי תושבי העיר תל אביב יפו, ולמצער ציבור שוכרי הדירות, נוהגים להחיש צעדיהם ולעדכן את שמות המחזיקים בנכס ומספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור.

על פי כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע - 2009, קובץ התקנות 6847, עמ' 418 (להלן: "כללי המים"), אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.2010, התעריף לצריכה ביתית הינו אחיד בכל הארץ ומורכב משני אלה: תעריף נמוך לכמות מוכרת של עד 2.5 מ"ק לכל נפש לחודש ולא פחות מ 5 מ"ק ליחידת דיור ותעריף גבוה לכמות שמעל הכמות המוכרת.

דא עקא, עיון בחשבונות בעד אגרת מים וביוב אשר התקבלו אצל המבקש מעלה, כי המשיבה, בחוסר תום לב משווע, העמידה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה על נפש אחת בלבד(!), כך שחישוב "הכמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את התעריף הנמוך נעשה לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, היינו 5 מ"ק לחודש, בעוד שמספר הנפשות הידועות והרשומות אצל המשיבה כמתגוררות בדירה הן שלוש(!) באופן המזכה את המבקש והשותפים בכמות מוכרת של 7.5 מ"ק לחודש.

הדברים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי על גבי החשבונית עצמה מצוין באותיות קידוש ולבנה שמותם של שלושת השותפים כמחזיקים בנכס.

לא זו אף זו, גם לאחר שהמשיבה נתפסה בקלקלתה והמבקש העמיד אותה על טעותה, בחרה המשיבה לעשות דין לעצמה ולא לתקן דרכיה.

המשיבה אף הגדילה עשות, מקום בו ציינה בכותרת החשבונית ובהבלטה כי "מספר הנפשות שהוצהר על ידכם, עודכן החל מהחשבון הנוכחי ....", כאשר בגוף החשבונית עצמה המשיבה, בעזות מצח שאין כדוגמתה, לא עדכנה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה והמשיכה לחשב את ה"כמות המוכרת" לפי נפש אחת בלבד.

ויודגש, התנהלות פסולה זו של המשיבה כלפי המבקש ושותפיו הינה חלק מהתנהלות שיטתית ושגרתית של המשיבה כלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת. כך, למשל, גם בחשבונות אגרת מים וביוב אשר מתקבלים אצל בת זוגתו של המבקש, אשר מתגוררת יחד עם 3 שותפים נוספים בדירה שכורה בתחומי העיר תל אביב יפו, חישבה המשיבה את ה"כמות המוכרת" אשר בגינה משלם הצרכן הביתי את התעריף הנמוך לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק, בעוד שמספר הנפשות הידועות והרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור - כמצוין בכותרת החשבונית עצמה - הן שלוש(!).

כתוצאה מהתנהלות פסולה זו, שלשלה חברת מי אביבים לכיסה, על פי חישוב זהיר ושמרני ביותר, תוך 13 חודשים בלבד סך של כ- 5,000,000 ₪ (!) (חמישה מיליון ₪).

בנסיבות אלה, הגיש המבקש, בשם כלל לקוחותיה של חברת מי אביבים אשר מהם גבתה החברה כספים ביתר ושלא כדין באופן האמור לעיל, את הבקשה לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית הנ"ל.

בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).
בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מי אביבים 2010 בע"מ, שהינה תאגיד המים והביוב של העיר תל אביב יפו (ת"צ 22541-02-11).

מי אביבים ועיריית תל אביב גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום

מי אביבים - גביית "אגרת אכיפה" מופרזת"
 
מרץ 2015 -מאת: עו"ד דוד שפירא אתר "פסק דין" -  תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד העירייה וחברת המים שלה התקבלו, ונקבע כי הן גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום. הן חויבו להחזיר את הכסף לתושבים. 

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

עדי ליבוביץ, תושב ת"א, שם לב שעל כל מכתב התראה שהוא מקבל מעיריית ת"א ומחברת המים שלה "מי אביבים", הוא נדרש לשלם תוספת קבועה עבור "אגרת אכיפה". כך, בדרישות תשלום ששלחה "מי אביבים" לו ולאשתו, צוין כי בנוסף לחוב המים והביוב הוא חויב גם ב-22 שקלים נוספים. גם בדרישות לתשלום דוח חנייה וארנונה שקיבל מהעירייה הוא חויב בסכום זה, בנוסף לחוב.

ליבוביץ הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א שלוש תביעות ובקשות להכיר בהן כייצוגיות: אחת נגד מי אביבים ושתיים נוספות נגד העירייה בגין דרישות תשלום החנייה והארנונה. התובענות אושרו כייצוגיות, והדיון בהן אוחד.

התובע טען, כי הנתבעות גובות סכום הוצאות קבוע עפ"י הרף המירבי שבתקנות המיסים (גביה) (שעודכן בינואר 2013 מ-22 ל-23 שקלים), אף שייצור מכתב ושליחתו בדואר רשום אמור לעלות 9 שקלים לכל היותר. הוא הוסיף, כי על הנתבעות לשלוח את מכתב ההתראה הראשון בדואר רגיל - שעלותו 1.36 שקלים בלבד – ולא בדואר רשום.

לשיטת התובע, הנתבעות אמורות לגבות כספים על שלושה מרכיבים: איתור כתובת החייב, ייצור המכתב ושליחתו. למרות זאת, הן גם גובות עבור עלויות עקיפות כמו עלות כוח האדם, מחשוב ומאגרי מידע – שעבורן הן משלמת בכל מקרה, ללא קשר ל"טיפול" בדרישת תשלום מסויימת.

הסכום המרבי שנקבע בתקנות, הוסיף התובע, הוא "התקרה" בלבד, ועל הרשות לגבות רק על ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל.

הנתבעות טענו כי עמדו בדרישות התקנות. לשיטתן, הוצאות שכר הפקידים שהפיקו את המכתבים הן חלק מאותן "הוצאות ישירות" שהתקנות מתירות להן לגבות. עלות כל מכתב שכזה כולל שכר הפקידים נע בין 30 ל-45 שקלים, ולמרות זאת הן גבו רק את הסכום המקסימלי האפשרי.

הנתבעות הוסיפו, כי אם כוונת התקנות הייתה לחייב בעלות המכתבים הממשית בלבד, הן היו מפנות לתעריפי הדואר ולא נוקבות בסכומים מסויימים. לבסוף, הנתבעות הפנו להנחיית היועמ"ש, שמתירה להן לשלוח מכתב התראה ראשון בדואר רשום.

שכר הפקידים לא נחשב

השופטת יהודית שיצר ציינה, כי פקודת המיסים קובעת שניתן לגבות מנישומים סרבנים רק "הוצאות סבירות שהוצאו" בגין האכיפה. תקנות הגבייה צמצמו את היקף ההוצאות שניתן לגבות עוד יותר, וקבעו שמעבר להיותן "סבירות", ניתן לגבות הוצאות "ישירות" בלבד, ששכר הפקידים לא נכלל בהן.

לשיטת השופטת, העירייה רשאית לגבות את ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל ביחס לחייב ספציפי בלבד ואינה רשאית לגבות אוטומטית את הסכום המקסימלי. עם זאת, נקבע שהרשויות רשאיות לשלוח גם את מכתב הדרישה הראשון בדואר רשום, ואף יש בכך היגיון: הוכחה להמצאת המכתב ומניעת התחמקויות מתשלום.

בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התובענה הייצוגית וחייבה את העירייה ואת מי אביבים להשיב את הסכומים שנגבו ביתר באופן פרטני מכל תושב החל מ-11.5.2011, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעות חויבו לפרסם את עיקרי פסק הדין ואופן קבלת ההחזר באתרי האינטרנט שלהן ובעיתונות.

בתום שנתיים, הכספים שלא יידרשו ישמשו למחיקת חובות של קשישים ערירים ונזקקים, הקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה והכשרת מגרש חניה חדש או תרומה לעמותת "אור ירוק".

המשיבות חויבו לשלם 250,000 שקל לתובע המייצג ו-750,000 שקל לבא כוחו, בתוספת הוצאות חוות דעת מומחה בסך 40,000 שקל.


ב"כ התובע: עו"ד דן שריזלי, עו"ד ירון שריזלי
ב"כ המשיבות: עו"ד רחל אביד, עו"ד יואב רזין, עו"ד פנינה ברודר, עו"ד אורי אגר

* עו"ד דוד שפירא עוסק במיסוי עירוני.

** הכותב לא ייצג בתיק.

תבע את עיריית בת-ים על "ניפוח" ארנונה

תבע את עיריית בת-ים על "ניפוח" ארנונה - וקיבל 180 אלף שקל , גלובס , מאי 2013
התובע טען כי עיריית בת-ים "מעגלת" שטחי נכסים ובכך מגדילה באופן מלאכותי את ההכנסות מארנונה ■ הבקשה לייצוגית הסתיימה בהודעת חדילה של העירייה

בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית בת-ים בטענה כי היא "מעגלת" שטחי נכסים במדידות שהיא מבצעת, ובכך מגדילה את ההכנסות מארנונה, הסתיימה בהתקפלות של העירייה.

את הבקשה הגיש גד אלקריף במאי אשתקד. הוא טען כי עיריית בת-ים "אינה נוהגת בהתאם להוראות צו הארנונה שלה, עת היא 'מעגלת' כלפי מעלה את שארית השטח המדוד בנכסי מקרקעין, אשר עולה על 0.5 מ"ר, ואילו אם שטח הנכס פוחת מ-0.5 מ"ר הוא 'מעוגל' כלפי מטה, על אף שבצווי הארנונה נאמר במפורש כי 'יחידת שטח פירושה כל מטר מרובע שלם'".