תאגיד מים "מי שבע" - חיוב מנופח לצרכן כ- 6,000 ללא התראת צריכת מים חריגה ואי הופעה לבית משפט

 פסק דין - מנשרוף נ' חברת "מי שבע" תאגיד מים וביוב - בית משפט לתביעות קטנות - 1002-10

מרץ 2011 - בעקבות מקרה פיצוץ צינור תת קרקעי ביקש הצרכן מתאגיד המים "מי שבע" להודיע לו על צריכה חריגה. תאגיד המים "מי שבע" לא דווח על צריכה חריגה כמתחייב בחוק אך שלח חשבון מים מנופח של 6,373 שקל. תאגיד המים מי שבע גם לא הופיע לדיון בבית משפט בתביעה שהגיש נגדו הצרכן.

השופט או אדם קבע: "לאחר שהנתבעת (תאגיד מים 'מי שבע') זומנה כדין לדיון היום ולא התייצבה, ולאחר שהתובע (הצרכן) העיד תחת אזהרה על נכונות כל עובדות כתב התביעה, ועל כך ששילם כבר בגין החוב 4,009 ₪, אני מחייב את הנתבעת, לשלם
לתובע סך של 4,009 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום
המלא בפועל.
... כמו כן תשלם הנתבעת סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל".

מי אביבים ניפחו חשבון מים פי עשרה לזוג קשישים ועיקלו נכסיהם

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015

תושב העיר קיבל חשבון מים הגבוה פי עשרה מן הממוצע. הוא ניסה למחות, אבל תאגיד המים הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו. זה נגמר בבית משפט

ראה פסק דין השופט יאיר דלוגן - צבי רוזן נ' מי אביבים

פנסיונר תושב תל אביב הופתע לקבל חשבון מים על סך 3,727 שקל - פי עשרה מהחשבון הממוצע שלו. אלא שתאגיד המים "מי אביבים" לא עשה כמעט דבר כדי לברר את מהות החריגה, ובחר להטיל עיקולים על חשבון הבנק שלו. בעקבות תביעה שהגיש הפנסיונר הורה בית משפט השלום בתל אביב לבטל את החשבון ומתח ביקורת על "מי אביבים".

החשבון הגיע לביתו של התובע בתחילת 2014. הוא סבר שמדובר בטעות של חברת המים, ולכן פנה אליה לבירור. כעבור כמה ימים הונפק לו חשבון זמני על סך 423.54 שקל, שאותו שילם תוך כמה שבועות

אלא שבסופו של דבר סירבה מי אביבים לבטל את החשבון הראשון ואפילו לערוך בדיקה בביתו. מכיוון שסירב לשלם את החשבון המופרך, לטעמו, הטילה החברה עיקולים על חשבונותיו ועל כרטיסי האשראי שלו ושל בת זוגו. בתגובה הוא פנה לעזרת בית משפט, וביקש שיורה לחברה לבטל את העיקולים ואת חשבון המים החריג.

לדבריו, הוא ואשתו פנסיונרים הגרים לבד בביתם, ובדרך כלל חשבונות המים שלהם עומדים על 400-250 שקל לחודשיים. בתקופה הרלוונטית לחשבון, הוא הוסיף, הם לא צרכו מים בכמות חריגה, ומכאן שמדובר בטעות.

מי אביבים טענה בתגובה שפעלה כדין ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, וכי המבקש היה צריך למלא טופס בקשה לביצוע בדיקת מד-מים בתשלום, בצירוף אישור משרברב על כך שלא קיימת נזילה בביתו, על מנת שאפשר יהיה לבדוק את תלונתו. אם היה עושה זאת והממצאים היו מעלים כי המד בביתו אינו תקין – הוא היה מקבל החזר.

בנוסף, טענה החברה כי נשלח מטעמה קבלן כחודש לאחר קריאת המים החריגה, שאישר כי מד המים תקין. עם זאת, החברה הודתה שלא מסרה למבקש כל הודעה בנושא. בהמלצת השופט יאיר דלוגין, עוד בתקופת בירור התביעה ביטלה המשיבה את העיקולים.

במהלך הדיון עלה ממסמכי הצדדים כי הצריכה הממוצעת של התובע עמדה על 355 שקל לחודשיים, ולכן חשבון של 3,727 שקל מהווה "חריגה מיוחדת" של יותר מ-1000%. במצב כזה, קבע השופט, כללי תאגידי המים מחייבים את החברה להודיע למבקש על החריגה, ומשלא עשתה זאת, מנעה ממנו כל יכולת לבדוק בזמן אמיתי את תקינות מד המים.

השופט מתח ביקורת על התנהלות מי אביבים, שלא זימנה לעדות את מי שלטענתה ביצע את בדיקת מד-המים, ולמעשה לא הגישה כל ראיה ממשית על אודות הבדיקה.

השופט התרשם מאמינות המבקש, שהעיד כי לא הייתה נזילה בביתו, וציין שגם אם היה מתברר שהייתה נזילה, הרי שמדובר בנסיבות שבהן היה זכאי לבקש את ביטול החשבון החריג, ולשאת בחיוב לפי ממוצע החשבונות הקודמים.

לפיכך הצהיר השופט על בטלות החשבון, הורה למי אביבים להשיב כל סכום שגבתה במסגרת העיקולים, וחייב אותה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.