חברת הגיחון גבתה שלא כדין ותפצה

חב' הגיחון גבתה שלא כדין ותפצה -  עו"ד אורנית אבני-גורטלר , משפטי , 05 אפריל 2011

..." דומה כי אפשרות זו, לעזור לאזרח לעמוד בדרישות, כלל לא עמדה לנגד עיניהם של פקידי הנתבעת (חברת הגיחון)", כך נכתב בפסק הדין שניתן נגד חב' הגיחון, במסגרתו חויבה החברה לפצות אדם בשל גבייה שלא כדין והתנהלות לא תקינה. 

לצפיה בפסק הדין הקלק כאן -  (ת"ק 13109-07-10 גבעון נ' חברת הגיחון בע"מ)


ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה שהוגשה נגד חברת הגיחון.

התובע, עו"ד במקצועו, קיבל חזקה בדירה שקנה ב-18 בספטמבר 2007 לטענתו, מספר ימים לאחר מכן הוא הודיע לחב' הגיחון, תאגיד הביוב והמים של ירושלים, על שינוי מחזיק במד המים. למרות זאת, חב' הגיחון לא שינתה את שם המחזיק בדירה, ברישומיה, והמשיכה לשלוח את החשבונות למוכר הדירה. בשל כך, שולמו חלק מן החשבונות באיחור והושתו עליהם ריבית והצמדה וכן קנס. את כל אלה ביקש התובע להחזיר לו, בסך של 647 שקלים.

חב' הגיחון טענה מנגד, כי שינוי מחזיק במד מים צריך להיעשות ע"פ הנהלים הקבועים אצלה, והתובע לא עשה כן.
השופטת מלכה אביב קבעה, כי התובע אכן לא פעל ע"פ הנהלים. "לא שוכנעתי כי התובע פנה אל הנתבעת על גבי הטפסים המתאימים ולא שוכנעתי כי הוא צרף לטפסים את המסמכים הנדרשים", כתבה השופטת. השופטת הוסיפה, כי : "התובע הוא עו"ד המצוי, מן הסתם, ברזי החוק והנוהל. אין מקום לזקוף זאת לחובתו במקרה דנן, שהרי כלל ידוע הוא כי "הסנדלרים הולכים יחפים". ייתכן שנפלה אצל התובע טעות, ייתכן שמכשלה אחרת".
יחד עם זאת נקבע, כי חב' הגיחון קיבלה את פניותיו החוזרות של התובע, אך התעלמה מפניותיו והמשיכה בשיטתה הרשמית ודבקותה בנהלים ובטפסים.

התנהלות לא ראויה

" לא קיבלתי הסבר מן הנתבעת, מדוע לא נשלח מכתב אל התובע ובו הוראות ברורות כיצד עליו לבצע את העברת הזכויות, או מדוע לא הוזמן התובע למשרדי הנתבעת שיביא אתו את כל המסמכים, כדי שיוכלו פקידי הנתבעת לסייע לו לעמוד בדרישות הנהלים, ועוד כהנה וכהנה אפשרויות מעשיות לפתרון הבעיה. דומה כי אפשרות זו, לעזור לאזרח לעמוד בדרישות, כלל לא עמדה לנגד עיניהם של פקידי הנתבעת, לא בזמן אמת ואף לא בעת כתיבת כתב ההגנה", מתחה השופטת ביקורת על התנהלות חב' הגיחון.

"הגם שהתובע הוא עו"ד אשר פגיעתו מהתנהלות זו היא מזערית, איני יכולה שלא לשאול את עצמי – מה היה קורה אם אזרח הדיוט, קשה יום, שאין בכוחותיו ובידיעותיו את היכולת להתמודד עם גישה מחמירה זו?!" הוסיפה השופטת.

לאור האמור, השופטת קבעה כי חב' הגיחון תשלם לתובע 647 שקלים וכן פיצוי סמלי של 1,000 שקלים בשל הטרחות והטרדתו.

בסיכום, חויבה חב' הגיחון לשלם לתובע סך של 1,647 שקלים וכן הוצאות משפט של 500 שקלים.


(ת"ק 13109-07-10 גבעון נ' חברת הגיחון בע"מ)

חברת הגיחון - טעויות בשיוך מדי מים לנכסים - מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 - פורסם יולי 2015

מדי פעם בפעם מתקבלות תלונות של צרכנים שעניינן טעויות בשיוך מדי מים לנכסים, שבעטיין מחויב צרכן אחד בצריכת המים של צרכן אחר. לפי הכללים, כשמתגלה טעות כזאת, נדרש תאגיד המים לתקן למפרע את צריכת המים של הצרכנים שלגביהם נעשתה הטעות, ובהתאם לכך לתקן גם את חשבונות המים שלהם. ואולם לא תמיד החשבונות מתוקנים כנדרש.

למשל, דייר בבית משותף בירושלים התלונן על תשלום מופרז שחויב בו, על פי הפרשי מדידה. לדברי המתלונן, בפברואר 2011 התגלה כי מד המים הראשי בבניין שבו הוא מתגורר שויך בטעות לבניין שכן, ואילו מד המים הראשי של הבניין השכן שויך בטעות לבניין שבו הוא מתגורר. בעקבות גילוי התקלה תיקנה חברת הגיחון בע”מ - תאגיד הביוב והמים של ירושלים (להלן - הגיחון) את צריכת המים של שני הבניינים למפרע משנת 2006 ודרשה מהמתלונן ומשכניו לשלם כ 3,000- ש”ח, על פי הפרשי מדידה.
בעקבות התערבות הנציבות, ולאחר שמנתונים חלקיים שהציגה לפניה הגיחון עלה כי היא לא ביצעה את התיקון כנדרש, ויתרה הגיחון על דרישתה לתשלום הסכום האמור. ( 703178)

הגיחון - דרישה לתשלום אגרות מים ממי שלא צרך אותם בפועל - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור 38 פורסם מרץ 2012

חברת הגיחון בע"מ - דרישה לתשלום אגרות מים ממי שלא צרך אותם בפועל

בנציבות התקבלו כמה תלונות שבהן הלינו מתלוננים על כך שחברת הגיחון בע"מ, תאגיד הביוב והמים של ירושלים (להלן - הגיחון או התאגיד) דרש מהם לשלם חוב בגין צריכת מים בנכס אף שהם לא התגוררו בנכס בפרק הזמן שבגינו נוצר החוב. להלן תיאורן של שתיים מהתלונות:

1. מתלוננת הלינה על כך שהגיחון דרש ממנה לשלם חוב בגין צריכת מים בדירה עד יולי 2009 אף שלטענתה מיולי 2005 היא אינה מתגוררת בדירה.

בירור התלונה העלה כי המתלוננת התגוררה בדירה בשכירות מיולי 2003 ועד יולי 2005 וכשהסתיימה השכירות היא הודיעה על כך לעיריית ירושלים אך לא לגיחון. עקב כך היא הייתה רשומה בגיחון כמחזיקה בדירה עד דצמבר 2009.

עוד העלה הבירור כי בעת שהמתלוננת שכרה את הדירה האחריות לענייני המים בירושלים כבר הייתה בידי הגיחון, אך עדיין נשמרה זיקה בין העירייה ובין הגיחון, ומחזיקי הנכסים בעיר דיווחו לעירייה בלבד על תחילת חזקה בנכס או על הפסקתה הן לעניין תשלומי הארנונה והן לעניין תשלומי אגרות המים. משנת 2004 המחזיקים היו אמורים לדווח לגיחון על חזקה או על הפסקת חזקה בנכס לעניין תשלום אגרות מים.

המתלוננת טענה כי בעת ששכרה את הדירה היא הודיעה על כך לעירייה ועקב כך חשבונות הארנונה והמים הוסבו על שמה. ביולי 2005, כשעזבה את הדירה, היא דיווחה על כך לעירייה וסברה כי הדיווח יחול גם על חשבונות המים.

הן הגיחון והן עיריית ירושלים לא המציאו לנציבות ראיות המעידות על כך שהובא לידיעת צרכני המים בירושלים שעליהם לדווח לגיחון על הפסקת החזקה בנכס.

הנציבות בפנייתה לגיחון, עמדה על כך שמרישומי העירייה עולה כי המתלוננת לא התגוררה בדירה לאחר יולי 2005 ולכאורה בעת שהודיעה לעירייה על עזיבת הדירה


היה לה יסוד סביר להניח כי די בהודעה זו כדי להפסיק גם את החיוב באגרות המים. בנסיבות אלה, מן הראוי שהגיחון לא יחייב את המתלוננת לשלם עבור מים שנצרכו בדירה בתקופה שהיא לא התגוררה בה, בייחוד לנוכח העובדה שלפי פסיקת בתי המשפט רק מי שהחזיק בדירה וצרך את המים בפועל חייב לשלם את אגרות המים[1].

בעקבות זאת הודיע הגיחון לנציבות כי העביר את חשבונות המים על שם הדיירים שהתגוררו בדירה לאחר שהמתלוננת עזבה אותה.

2. בדצמבר 2010 הלין מתלונן על כך שהגיחון דורש ממנו לשלם חוב בסך של כ-5,000 ש"ח בגין אי-תשלום עבור צריכת מים בחודשים אוקטובר 2006 - מרץ 2008 בדירה שבבעלותו, אף שבפרק זמן זה התגורר שוכר בדירה. לטענתו, בעת שהתבצעו חילופי מחזיקים בדירה הוא הודיע על כך לכל הרשויות הרלוונטיות (לרבות הגיחון), אך כבר אין ברשותו העתקים של ההודעות ששלח.

הגיחון טען כי לא דווח לו על חילופי מחזיקים בדירה, ומכיוון שהמתלונן היה רשום אצלו כמחזיק בתקופה הרלוונטית עליו לשלם את החוב.

בתגובה על האמור לעיל המציא המתלונן לנציבות חוזה שכירות מהתקופה שעליה נסבה התלונה, ולפיו באותה תקופה התגורר השוכר בדירה. הוא הוסיף וטען כי הגיחון ידע כבר בשנת 2008 כי בנכס מתגורר שוכר, שכן הגיחון הגיע עם השוכר להסדר תשלומים בהוראות קבע לכיסוי החוב, וככל הנראה רק לאחר שלא כובדו הוראות הקבע פנה הגיחון אל המתלונן בדרישה לתשלום החוב.

הנציבות פנתה לגיחון והטעימה כי גם אם מסיבה כלשהי לא בוצעו חילופי מחזיקים ברישומי התאגיד, נודע לגיחון עוד בשנת 2008 כי אדם אחר שכר את הנכס בתקופת החוב והוא אף החל לפעול לגבייתו מהשוכר. זאת ועוד, לטענת המתלונן הגיחון לא שלח אליו הודעות בעניין החוב, ולכן לא היה באפשרותו לדעת כי לא בוצע שינוי מחזיקים בדירה.

בעקבות פניית הנציבות הסב הגיחון את החוב על שם השוכר שגר בדירה.

(511430, 513541)



[1] ראו למשל: ע"א (תל-אביב) 1982/97 כהן צדוק נ' עיריית תל אביב-יפו, תקדין.

הגיחון - הטלת עיקול שלא בצדק - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

בבעלותה של המתלוננת, שאינה מתגוררת בארץ, הייתה דירה בירושלים. באוקטובר 2007 נמכרה הדירה, ועם מכירתה הודיעה על כך המתלוננת לחברת הגיחון בע"מ (להלן - הגיחון), תאגיד הביוב והמים של ירושלים. באוקטובר 2012, חמש שנים לאחר מכירת הדירה, עיקלה הגיחון את חשבון הבנק של המתלוננת, בשל חוב שלא שולם.

המתלוננת טענה כי לא קיבלה כל הודעה בנוגע לקיומו של החוב, והוסיפה שלא ברור לה כיצד הוא נוצר ומדוע עוקל חשבונה.

בירור התלונה העלה כי המתלוננת הודיעה לגיחון בשנת 2007 על החלפת מחזיקים בדירה, אולם נותר לה חוב שנוצר לפני מועד זה ולא שולם. הגיחון לא הסבירה מדוע לא דרשה מהמתלוננת לשלם את החוב בעת שזו הודיעה על החלפת המחזיקים.

עוד התברר כי אף שבטופס ההצהרה על שינוי המחזיקים בדירה צוינו שמו וכתובתו של מיופה כוחה של המתלוננת המטפל בענייניה בארץ, שלחה הגיחון את דרישת התשלום ואת ההתראה לפני עיקול לכתובת הדירה בירושלים ולא לכתובת מיופה הכוח.

מאחר שהסיבה לעיכוב בגביית החוב לא הייתה קשורה למתלוננת, ומאחר שהליכי הגבייה נגדה ננקטו ללא הצדקה, נענתה הגיחון לפניית הנציבות להחזיר למתלוננת את תשלומי הריבית והוצאות האכיפה שבהם חויבה, ובכלל זה אגרת העיקול.

(803959)

הגיחון - חיוב שלא כדין בגין שירותי ביוב - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

חברת הגיחון בע"מ (להלן - הגיחון), תאגיד הביוב והמים של ירושלים, גבתה מהמתלוננת תשלום בגין אספקת שירותי ביוב, באמצעות עיקול שהטילה על חשבון הבנק שלה. לטענת המתלוננת, ביתה אינו מחובר כלל לרשת הביוב הציבורית, אלא לבור ספיגה פרטי.

הגיחון הודיעה לנציבות תלונות הציבור כי לפי בדיקה שעשו עובדיה בשנת 2005, ביתה של המתלוננת מחובר לרשת הביוב הציבורית. הגיחון הוסיפה כי המתלוננת צברה חוב בגין פיגורים בתשלום עבור אספקת שירותי ביוב, וציינה כי גם לאחר גביית הכספים באמצעות עיקול חשבון הבנק של המתלוננת נותר לה חוב של כמה אלפי שקלים.

בעקבות פניית הנציבות עשתה הגיחון בדיקה חוזרת, וזו העלתה כי ביתה של המתלוננת מחובר לרשת הביוב הציבורית.

נוכח הנסיבות שפורטו לעיל ביקרו נציגי הנציבות במקום בליווי נציגי הגיחון, והועלה כי הבדיקה האמורה של הגיחון לא נעשתה לגבי ביתה של המתלוננת אלא לגבי בית אחר. בבדיקה שנעשתה לגבי ביתה של המתלוננת נמצא כי טענתה ולפיה הבית אינו מחובר לרשת הביוב הציבורית, נכונה.

נוכח ממצאים אלה פנתה הנציבות לגיחון בדרישה לבטל את חיוב המתלוננת בגין שירותי הביוב ולהשיב לה את הכספים שנגבו ממנה עבור שירותים אלה.

הגיחון השיבה כי היא מסכימה לבטל רק את החיוב שצברה המתלוננת עד 21.12.09, לפני כניסתם של כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009 (להלן - הכללים), לתוקף. לטענת הגיחון, בסעיף 3(ב) לכללים נקבע כי צרכן המקבל שירותי מים מתאגיד מים וביוב חייב לשלם לתאגיד גם עבור שירותי ביוב, אף אם אינו מקבל ממנו שירותים כאלה. ואולם בירור נוסף שעשתה הנציבות העלה כי המתלוננת אינה מקבלת שירותי מים מהגיחון, אלא מספק מים אחר.

מאחר שלפי הכללים אין הצדקה לחייב את המתלוננת בתשלום כלשהו, שבה ופנתה הנציבות לגיחון בעניין.

בעקבות פנייתה החוזרת של הנציבות הודיעה הגיחון כי תבטל את חיוב המתלוננת בשל אספקת שירותי הביוב ותשיב לה את כל הכספים שנגבו ממנה עבור שירותים אלה.

(715204)

עשרות תלונות נגד הגיחון: "קודם כל מעקלים חשבון בנק"

עשרות תלונות נגד הגיחון: "קודם כל מעקלים חשבון בנק" , מיכל רז-חיימוביץ' , גלובס , 22/1/14

בכל התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות ובארגון אמון הציבור נגד תאגיד המים של ירושלים (חברת הגיחון) חוזר דפוס דומה: עיקולים ללא התראה מוקדמת ואוזניים ערלות לצרכנים המנסים להוכיח כי החוב כלל לא שלהם ■ הגיחון: "החובות מוצדקים"

שני תאגידי המים ש"זוכים" למספר הגבוה ביותר של תלונות במועצה לצרכנות ובאמון הציבור הם מי אביבים - תאגיד המים של תל-אביב, והגיחון - תאגיד המים של ירושלים. אבל בעוד שבמועצה לצרכנות ובאמון הציבור מסבירים שנגד מי אביבים התלונות הן בעיקר סביב חוסר הבנה מנהלית ורובן נפתרות אחרי התערבותם, ההתנהלות בתאגיד הגיחון חמורה בהרבה.

יותר מעשר תלונות שהועברו ל"גלובס" משני הארגונים מציגים דפוס חוזר: חשבונות בנק של אזרחים מעוקלים בשל חוב לגיחון, כשברוב המקרים האזרחים לא התגוררו בנכס בתקופה שבה נצבר החוב, ובכולם חוזרת הטענה שהתאגיד לא עשה מאמץ לאתר אותם וליידע אותם בדבר החוב, מוצדק או לא, בטרם הכפיל ושילש את עצמו בתוספת ריביות.

התוצאה: חובות של אלפי שקלים, שאת חלקם משלמים האזרחים כדי להשתחרר מהעיקול - לא לפני שהם מנסים להוכיח את צדקתם. ההסבר שהם מספקים, כך טוענים הצרכנים, נופל על אוזניים ערלות: "לא גרנו בנכס, הודענו לעירייה, ועל כן אנחנו לא הכתובת". בהרבה מקרים הדיירים עזבו את הדירות שבהן נצבר החוב עוד לפני שקם התאגיד.

מקבץ התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות ובאמון הציבור והמובאות בהמשך, מגלה סיפורים דומים להפליא הנוגעים כולם לשיטת הגבייה של הגיחון. דרכי ההתמודדות של הצרכנים שונות: חלק משלמים ונכנעים לאיומים, אחרים יוצאים במאבק לצדקתם ואפילו זוכים לצמצם את החוב לכדי הקרן, ויש מי שמשאירים את ההכרעה לתחנות הצדק בבית המשפט.

כאמור, בכל המקרים, מתלוונים הצרכנים כי נתקלו בקיר של אטימות מטעם נציגי הגיחון. באחת התלונות, שבה נדרשת אזרחית לפרוע חוב של 12,000 שקל, שלח התאגיד את המתלוננת לתבוע את בעלת החוב, לא לפני שאיחל לה הצלחה. "הפכו אותי לגובה של התאגיד", אמרה ל"גלובס". "ברור לשני הצדדים שאני לא בעלת החוב, ידוע להם מי כן בעל החוב, אבל מכיוון שממנה לא מצליחים לגבות אותו, התאגיד שולח אותי להיאבק מולה. כפי שאף אמרה לי נציגת התאגיד: "מה את רוצה שנעשה, מישהו צריך לשלם את זה".

עו"ד אביטל פריזמנט מהמועצה לצרכנות מתייחסת לשיטת הגבייה העולה מן התלונות: "לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לא סביר שרשות מנהלית תנקוט הליכי גבייה לראשונה וללא צידוק, לאחר שנים רבות. נקיטת הליכים לאחר כל כך הרבה שנים מקשה על האזרח להתמודד עם טענות כנגד החוב". לדבריה, לפי פסיקת בתי המשפט, הכלל הוא כי על הרשות המנהלית לפעול בפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים מהיום שבו הפך החוב לסופי.

מנכ"לית אמון הציבור, מירב כהן, מתייחסת לגידול בתלונות נגד תאגידי המים תוך דגש על דרכי הגבייה: "יש לאפשר הטלת סנקציות ולעקל חשבונות ונכסים רק במקרים חריגים וכמוצא אחרון לאחר שמוצו כל ההליכים ולאחר ווידוא ותיעוד כי הצרכן מודע לחוב".